על פי דיווחים שפרסם בלומברג, ההסלמה במלחמה האזורית, שהחלה בהתערבות ישירה של ארצות הברית וישראל, העבירה גלי הלם בשוקי האנרגיה העולמיים. שוק הנפט ומוצרי הנפט חווה עלייה מהירה ומשמעותית כתגובה ראשונית; חוזים עתידיים על סולר בבורסה הבין-יבשתית זינקו ב-17%, והגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מזה שנתיים בתחילת המסחר. עלייה זו משקפת דאגה עמוקה בקרב סוחרים לגבי שיבוש קבוע אפשרי באספקת דלק חיוני זה. החשיבות הגיאולוגית של מיצרי הורמוז היא קריטית להתפתחויות אלו. על פי נתונים של חברת מעקב הספינות וניתוח הנתונים Kpler, שצוטטו על ידי בלומברג, כ-10% מסחר הסולר העולמי ו-20% מדלק הסילונים שלו (קרוסין) עוברים דרך מיצרי הורמוז. נתיב מים צר זה הוא עורק חיוני להובלת אנרגיה מיצרנים גדולים במזרח התיכון לשווקים באסיה, אירופה ואפילו ארצות הברית. כל שיבוש במסלול זה ישפיע באופן מיידי על מחירי הסחורות ועל עלויות המשלוח העולמיות. בימים האחרונים, התנועות והיכולות של הכוחות המזוינים האיראניים בהגבלת המעבר דרך מצר הורמוז צצו כגורם מכריע במשוואת המלחמה. ניצול מיקומה הגיאוגרפי, כוחה הימי האסימטרי ויכולות ההרתעה החופיות, טהרן אותתה על יכולתה לשבש באופן משמעותי את זרימת האנרגיה אם הסכסוך יסלים. אפילו האיום האמין של מצור מוחלט, אף על פי שלא יושם בפועל, הספיק כדי להגביר משמעותית את הסיכונים הגיאופוליטיים ולהעלות את המחירים בחדות.

בלומברג הזהיר גם כי אם מצר הורמוז ייסגר לחלוטין, יצרניות הנפט במזרח התיכון ככל הנראה יוכלו להמשיך בייצור רק "עד 25 יום", בהתחשב בקיבולת האחסון המוגבלת שתכריח אותן להיסגר. תרחיש זה לא רק יפחית את אספקת הנפט הגולמי העולמית אלא גם יוביל למחסור חמור במוצרים כמו סולר ודלק סילוני.

בהקשר זה, מצר הורמוז הפך למעשה ל"נשק גיאוכלכלי" בידי איראן - כלי המסוגל לשנות את מאזן עלויות המלחמה. מחירי אנרגיה גבוהים יותר יובילו ללחצים אינפלציוניים על כלכלות הצריכה ויגדילו את העלויות הפוליטיות והכלכליות של המשך הסכסוך עבור המדינות שיזמו אותו. לכן, יכולתה של איראן לאיים או להגביל את המסדרון הזה תהיה גורם משמעותי בתוצאות האסטרטגיות של המלחמה ובחישובים של גורמים בינלאומיים.