במהלך השנה האחרונה, אויבי לבנון, כולל הישות הציונית ובעלות בריתה המערביות והערביות, ניסו להפעיל לחץ פוליטי, כלכלי וצבאי כדי לאלץ את לבנון להיכנע ולפרק את ההתנגדות מנשקה. הדרישה של ארצות הברית, צרפת וערב הסעודית לדחות את הבחירות לפרלמנט היא דוגמה מובהקת ללחץ זה, לו התנגדו נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני, ותנועות ההתנגדות. בחינה מדוקדקת יותר של ההתפתחויות מגלה כי לחץ זה, למרות שהוצדק בתירוצים שטחיים כמו המצב הפנימי הסוער והמלחמה בלבנון, נועד למעשה למנוע מתנועות ההתנגדות לנצח בבחירות ולשנות את הנוף הפוליטי של המדינה. העובדה היא שמאמצים אלה נכשלו עקב הפופולריות של חזבאללה, התמיכה הציבורית הנרחבת בהתנגדות וכישלון יישום תוכניות פירוק נשק, דבר המצביע על כישלון אסטרטגי עבור אויבי לבנון.

התנגדות וסמכות לאומית
למרות לחצים כלכליים קשים, מכשולים המעכבים את שיקום האזורים שנפגעו, והתקיפות והתוקפנות הצבאית המתמשכות מצד הישות הציונית, חיזבאללה ותנועות ההתנגדות הלבנוניות שמרו על בסיס העממי שלהם והשתמשו בנשק ההתנגדות כדי להגן על שלמותה הטריטוריאלית של לבנון. סטטיסטיקות ותצפיות שטח מראות כי החגיגות והאירועים הציבוריים הנרחבים משקפים את אמון העם בתנועת ההתנגדות ומחזקים את הגישה ההגנתית המבוססת על "הצבא, העם וההתנגדות". יתר על כן, התנגדות תנועת ההתנגדות לכל פשרה עם הישות הציונית התגברה, ועמדתו הנייטרלית של חיזבאללה בנוגע לפעולות צבאיות נגד איראן מדגימה בבירור את הדינמיות והצמיחה של תנועת ההתנגדות. סמכות זו, לא רק מבית אלא גם במשוואות אזוריות, שולחת מסר ברור לאויבי לבנון: כל תוכנית להחליש את המדינה ולאלץ את כניעתה הפוליטית תיכשל.
בחירות כמחסום מפני לחץ
קיום בחירות לפרלמנט כמתוכנן הוא סמל לעצמאותה הפוליטית של לבנון מלחצים חיצוניים. כל שינוי במועד הבחירות בתגובה לדרישות ארצות הברית ובעלות בריתה ייחשב לכניעה פוליטית וסימן לחולשה. נביה ברי ומנהיגים אחרים בתנועת ההתנגדות מדגישים כי דחיית הבחירות לא רק תחליש את הלגיטימציה של המוסדות הפוליטיים הלבנוניים, אלא גם תסלול את הדרך להסלמה של התוקפנות הצבאית הישראלית ולהגברת הלחץ הכלכלי והפוליטי. הצבעת העם לתנועות לאומיות ותנועות התנגדות, בנוסף לאישור כישלון הקונספירציות של השנה שעברה, מחזקת את יכולת ההרתעה של לבנון מפני מזימותיהם האזוריות של האויבים ומדגימה כי בחירת דרך ההתנגדות נותרה הבחירה האופטימלית עבור העם במדינה ותנועותיה הפוליטיות.
השלכות אזוריות ואסטרטגיות
תוצאות הבחירות הקרובות עלולות לשנות את הדינמיקה בלבנון ובאזור. המשך עוצמתו של חזבאללה ותנועות ההתנגדות יחזק את האסטרטגיה של "צבא, עם והתנגדות" ויבטיח את החזרת כלי הנשק של ההתנגדות כעמוד הגנה יעיל. מבחינה אזורית, התפתחות זו מציבה אתגר רציני לתוכניות כמו יוזמת "לבנון הגדולה" שהוצעה על ידי כמה גורמים אמריקאים וציוניים, ומדגימה כי לבנון, על ידי שמירה על עצמאותה בקבלת החלטות ובסמכות ההגנה, לא רק תרתיע תוקפנות צבאית אלא גם תמלא תפקיד מרתיע בהתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות באזור. זה מאשר בבירור את כישלון האסטרטגיות הפוליטיות, הכלכליות והצבאיות של אויבי לבנון בשנה האחרונה ויעצב את עתידה של המדינה לטובת תנועת ההתנגדות.