רויטרס דיווחה על צעדים אחרונים של ארה"ב באזור מערב אסיה, כי בעוד שדונלד טראמפ נראה כמביא את ארצות הברית לסף עימות צבאי עם איראן, יועציו קוראים לו שוב ושוב להתמקד בדאגות הכלכליות של הבוחרים במקום להסלים את המתיחות במזרח התיכון. מתחים אלה עולים במקביל לנוכחות צבאית אמריקאית מוגברת באזור ולהכנות למבצע אווירי אפשרי בן שבועות רבים נגד איראן.
התמקדות במדיניות חוץ על חשבון סוגיות פנים
רויטרס הוסיפה כי בשלושת עשר החודשים הראשונים של כהונתו השנייה של טראמפ, מדיניות החוץ, ובמיוחד התמקדותו באיראן והשימוש המוגבר בכוח צבאי, היוותה חלק בולט בסדר היום שלו; נושא שלעתים קרובות קיבל עדיפות על פני דאגות כלכליות יומיומיות, שסקרים מראים שהן בראש סדר העדיפויות של הציבור.
בכיר בבית הלבן הצהיר כי למרות הרטוריקה הקשה והמאיימת של טראמפ, "עדיין אין תמיכה מאוחדת בממשל בשיגור מתקפה צבאית על איראן". הבכיר הוסיף כי היועצים מודאגים משליחת מסרים מייאשים לבוחרים מתלבטים, אשר מודאגים יותר מנושאים כמו הכלכלה ויוקר המחיה.
הדו"ח הוסיף כי בפגישה פרטית של יועצים ופקידים רפובליקנים, הודגש גם כי טראמפ צריך להתמקד בכלכלה, נושא שנועד להיות הנושא המרכזי של קמפיין בחירות האמצע.
סיבות לא ברורות לאיומים צבאיים
טראמפ הציע סיבות שונות לאיום בפעולה צבאית נגד איראן, אך סיבות אלו נראות מעורפלות ומפורקות ברובן. בתחילה הוא איים בתקיפות בתגובה לדיכוי המחאות הפנימיות באיראן, לאחר מכן קישר את האיומים הללו למשא ומתן הגרעיני, ואף דיבר על רעיון "שינוי המשטר", אם כי לא הסביר כיצד תקיפות אוויריות יכולות להשיג מטרה כזו.
עמימות זו בעמדותיו של טראמפ מנוגדת בחדות לגישתו הישירה יותר של ג'ורג' וו. בוש לפני מלחמת עיראק ב-2003, כאשר טען, עם הסברים נרחבים, כי מטרת התקיפה הייתה "להשמיד נשק להשמדה המונית" בעיראק, למרות שמידע זה הוכח מאוחר יותר כשקרי.
סיכון פוליטי גבוה ערב הבחירות
בחירות האמצע בנובמבר יקבעו האם המפלגה הרפובליקנית תשמור על השליטה בשני בתי הקונגרס. אם הדמוקרטים יזכו בשליטה על אחד מבתי הקונגרס, הדבר עלול להקשות ביותר על תפקידו של טראמפ בשנתיים הנותרות לנשיאותו.
אסטרטג רפובליקני אחד אמר כי הסיכון הפוליטי של "סכסוך ממושך" עם איראן גדול מדי עבור טראמפ ורפובליקנים אחרים. חלק גדול מתומכיו של טראמפ, התומכים בגישת "לעשות את אמריקה לגדולה שוב" (MAGA), מאמינים מאוד במדיניות בדלנית ובהימנעות מהתערבויות צבאיות זרות - הבטחה בקמפיין לסיום "מלחמות אינסופיות".
למרות מאמצים דיפלומטיים, ממשלת ארה"ב הגבירה את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון כדי להתכונן לכל פעולה אפשרית נגד איראן. פריסה זו משמעותה, במידה מסוימת, שאם המשא ומתן ייכשל, היכולת המבצעית לפעולה צבאית נותרת זמינה.
ההשלכות וציפיות הבוחרים
רויטרס הוסיפה בדו"ח שלה כי בעוד שחלק מתומכי טראמפ עשויים לתמוך בפעולה צבאית מוגבלת נגד איראן, אנליסטים אומרים כי הבית הלבן חייב להיות מסוגל לקשר בבירור כל פעולה לביטחון לאומי וליציבות כלכלית פנימית כדי לשכנע את הציבור. אי מתן הסבר ברור לצורך בהתערבות כזו עלול להותיר רבים מהמצביעים המתלבטים בתחושה שסוגיות פנים וכלכליות הוזנחו.
בסך הכל, סוגיית איראן מייצגת לא רק את אחד האתגרים הגדולים ביותר של טראמפ במדיניות החוץ, אלא גם עניין בעל השלכות פנים רחבות שיכולות לקבוע את גורלו הפוליטי ואת גורל מפלגתו בבחירות הקרובות.
גורם רשמי בבית הלבן הדגיש כי טראמפ "תמיד מעדיף דיפלומטיה" וכי איראן חייבת להגיע להסכם "לפני שיהיה מאוחר מדי". לדברי גורם רשמי זה, הנשיא הצהיר שוב ושוב כי איראן "לא צריכה להיות לה נשק גרעיני או את היכולת לייצר אחד כזה, והיא לא צריכה להעשיר אורניום".
לדברי אסטרטג רפובליקני בשם גודפרי, מצביעים עצמאיים, הממלאים תפקיד מכריע בבחירות צמודות, יעקבו מקרוב אחר האופן שבו טראמפ מטפל בסוגיית איראן.