אחמד מידאני, שר הקואופרטיבים, העבודה והרווחה של איראן, הגיב למכתב של מזכיר העבודה האמריקאי לשעבר, רוברט רייך, ושאל: כיצד השתנתה אמריקה עבור האיראנים?
רוברט רייך הוא פרופסור בדימוס מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. הוא כיהן כמזכיר העבודה בממשל קלינטון והיה חבר במועצה לשינוי כלכלי בממשל אובמה.
מגזין טיים דירג אותו בין עשרת חברי הקבינט המשפיעים ביותר בהיסטוריה האמריקאית המודרנית. במאמר שפורסם ב"גרדיאן", הוא תיאר את טראמפ כאיום על הציוויליזציה האנושית.
אחמד מידאני, שר הקואופרטיבים, העבודה והרווחה של איראן, הגיב למכתבו של רוברט רייך, ונוסח תגובתו פורסם בניוזוויק ביום שישי, 1 במרץ 2014.
להלן הנוסח המלא של מכתבו של מידאני:
פרופסור יקר, מר רוברט רייך
שלום
אני מסכים לחלוטין עם תמצית הערתך המזהירה ב"גרדיאן" ב-6 בינואר, תחת הכותרת "טראמפ הוא איום על הציוויליזציה". חובתה של חברה מתורבתת היא להגן על המדוכאים מפני המדכאים. בטקסטים דתיים, הדבר מעוגן במצווה: "היה לעזר למדוכאים".
האמריקאים שהיו מוכרים לעם האיראני לפני מלחמת העולם השנייה היו חברה מתורבתת. לאחר המהפכה החוקתית (1905), גזבר איראן הראשון היה אמריקאי, ויליאם מורגן שוסטר השלישי (23 בפברואר 1877 - 26 במאי 1960), שמונה לתפקיד בממשלת איראן בשנת 1911. אמריקאי נוסף היה ארתור מילסבו (23 במרץ 1883 - 1955), עורך דין אמריקאי ומומחה פיננסי, שמונה על ידי ממשלת איראן לרפורמה בכספיה בין השנים 1922 ל-1927 ובין השנים 1942 ל-1945. כידוע לכם, גזבר איראן היה דמות מהימנה בקרב העם, מה שהדגים את האמון שרחשו האיראנים באמריקאים באותה תקופה.
בין השירים הנצחיים של המהפכה החוקתית נמצאת קינה שנאמרה בימי עשורא, במיוחד בדרום איראן: "קינה על שלוש מאות ורדים ופרח נוצרי אחד". שיר זה נכתב לציון מות הקדושים של שלוש מאות איראנים ואמריקאי אחד שעמדו נגד עוולות בתבריז.
בקינה זו, אנשי האימאם חוסיין שרים מנגינה אבלה: "שלוש מאות ורדים ופרח נוצרי אחד, במה אתם מפחידים אותנו? פחדנו מעריפות ראשים. לא היינו רוקדים במעגל האוהבים".
גול נסראני היה אדם בשם הווארד קונקלין באסקווירוויל (10 באפריל 1885 - 19 באפריל 1909), מורה אמריקאי בבית הספר לזכר תבריז, שנהרג במהלך התנועה החוקתית והניסיון לשבור את המצור על תבריז. הוא כונה "המורה המוביל", ושלושת אלפים איש השתתפו בהלווייתו.
הדימוי של אמריקה שהייתה לעם האיראני לפני מלחמת העולם השנייה ולפני ההפיכה של 1953 היה זה שצויר בתודעתם של האיראנים על ידי אינטלקטואלים כמו שוסטר ובסקווירוויל.
אבל במשך כמעט שמונים שנה, האיראנים, ורבים ברחבי העולם, למדו להכיר את אמריקה בצורה שונה. איראן אינה המדינה היחידה שבה התערבה ארצות הברית באמצעות הפיכה; ישנן כ-25 מדינות נוספות שחוו התערבויות כאלה. התערבויות ומלחמות כמו מלחמת וייטנאם, טבח הילדים בעזה, המתקפה שהיא פתחה היום על ונצואלה, והתוכניות שתוכננו עבור גרינלנד, קולומביה, מקסיקו, רצועת עזה ואפילו קנדה הפכו את אמריקה למדינה חסרת רחמים, וכפי שמקובל באיראן, למדינה שטורפת את העולם.