בישראל קיימת הסכמה כי עידן פוסט-אל-אקצא שונה באופן מהותי ממה שהיה קודם לכן, וכי השינוי השפיע בעיקר על תפיסת הביטחון, אשר עברה מאסטרטגיה של "הכלת האיום" לאסטרטגיה של "מניעה ופעולה החלטית" בכל הנוגע להתמודדות עם איומים קיימים או מתפתחים.
מאמרים, מחקרים ומחקרים רבים על תפיסות הביטחון הישנות והחדשות פורסמו בישראל מאז אל-אקצא. כמו כן, פורסמו הצהרות של שרים ומנהיגים צבאיים בנושא זה במספר הזדמנויות. עם זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו מעולם לא הציג בפומבי, בגלוי ובבהירות את חזונו לגבי עמודי התווך עליהם נשענת תפיסת הביטחון בישראל לאחר אל-אקצא, או במהלך מה שהוא מכנה "מלחמת חרבות הברזל", ששמה שונה רשמית ל"מלחמת הרנסנס", הכוללת את הקרבות שהתרחשו בכל חזיתות ציר ההתנגדות לאחר אל-אקצא.
בטקס סיום לימודי קציני קרב בבסיס האימונים "בהד 1" ביום חמישי, 19 בפברואר 2026, הכריז נתניהו על מספר שינויים משמעותיים בתפיסת הביטחון של ישראל.
תפיסת הביטחון החדשה של ממשלת ישראל
נתניהו הצהיר כי השינוי הראשון בתפיסת הביטחון הישראלית במהלך "מלחמת התקומה" היה פיתוח עקרון הוצאת הקרב לשטח האויב פי כמה. הוא ביטא זאת באומרו: "יצאנו הרבה מעבר לגבולות המדינה, עמוק לתוך שטח האויב, עמוק לתוך בירות האויב, כמעט כולן... פעלנו בקנה מידה חסר תקדים, בקנה מידה גדול מאוד, כדי להסיר מאיתנו איומים קיומיים".
עמודי תווך נוספים של תפיסת הביטחון החדשה, כפי שדן בהם נתניהו, כוללים מניעת מה שכינה "צבאות טרור" מלהתבסס בגבולות: "לא תהיה נוכחות ג'יהאדיסטית ליד ישראל", והקמת אזורי חיץ ואזורים מפורזים ברוחב של מספר קילומטרים לאורך גבולות המדינה, כשהוא רואה בכך צעד הכרחי להפחתת "הסיכון לפלישה קרקעית".
בהתבסס על עמודי התווך הנ"ל, נתניהו הצהיר על התעקשותה של ישראל על שמירת אזורי החיץ, וקבע כי "לאור כל זאת, צבא ישראל יישאר באזורי החיץ, בין אם בלבנון ובין אם בסוריה".
נתניהו דיבר גם על עמוד תווך או עיקרון נוסף: "לא עוד בלימת איומים". התרגום המעשי של עיקרון זה, לדברי נתניהו, הוא ש"לא יהיו עוד קרבות יריות קטנים בין מלחמות, לא עוד מושג של וילה בג'ונגל, המסתתרת מפני טורפים מעבר לחומה. להיפך, אם לא תבואו לג'ונגל, הג'ונגל יבוא אליכם. ניקח יוזמה ונמנע את הסכנה מראש. לכן, נבצע פעולות חוזרות ונשנות לנטרול איומים בשטח לפי הצורך".
נתניהו: "ישראל" פועלת בתיאום הדוק עם בת בריתנו העיקרית, וושינגטון. נתניהו חזר והדגיש את חשיבותן של בריתות בינלאומיות ואזוריות בתפיסת הביטחון החדשה, והצהיר כי "ישראל" פועלת לחיזוק בריתותיה, שהחשובה שבהן היא הברית עם ארצות הברית. הוא ציין כי "ישראל" פועלת "בתאום הדוק עם בת בריתנו העיקרית, ארצות הברית".
אבל ההיבט החדש של הברית עם ארצות הברית, הנובע מהעיקרון שישראל חייבת להסתמך על מעצמה כמרכיב מרכזי בביטחונה הלאומי, היה הכרזתו של נתניהו על "קידום מדיניות של בניין כוח עצמאי. הנה שינוי נוסף, שינוי משמעותי בתפיסת הביטחון שלנו: בעשור הקרוב, נצמצם לחלוטין את התמיכה הכספית האמריקאית בתקציב הביטחון שלנו. נעבור מסיוע לשותפות בין בעלות ברית. נצמצם את תלותנו בגורמים חיצוניים. נפתח את היכולות שלנו כדי להבטיח את היתרון האיכותי שלנו בשדה הקרב העתידי".
ניתן לומר שעקרון בניין הכוח העצמאי הוא אחד הלקחים הבסיסיים שישראל למדה במלחמותיה האחרונות. זאת כדי להימנע מנפילה לגירעון נשק מצד אחד, ולהימנע מלהיות כבת ערובה לתנאים ולדרישות של המדינות המספקות לה נשק מצד שני. זה גם משמר את עצמאותה של ישראל בקבלת ההחלטות שלה בנוגע לאופן ניהול המלחמות, ההקשר שלהן, היקפה ומטרותיהן.

שינינו את מדיניות הביטחון של ישראל.
שר הביטחון ישראל כץ ציין באותו טקס כי הוא, יחד עם נתניהו והרמטכ"ל, שינה את מדיניות הביטחון של ישראל.
כץ אמר: "מדיניות היום מבוססת על יוזמה, נחישות, סילוק איומים והגנה על גבולותיה וישוביה של ישראל מתוך שטח האויב מפני איומים מצד ארגוני ג'יהאד: בגליל דרך רכסי הרי לבנון, ברמת הגולן מפסגת החרמון ואזור הביטחון בסוריה, ביישובי הנגב המערבי באמצעות נוכחות צה"ל קבועה באזור ביטחון בתוך עזה שתימשך ללא הגבלת זמן, ובגדה המערבית באמצעות נוכחות צבא בתוך מחנות הפליטים בצפון השומרון, החלפת האוכלוסייה הפלסטינית ומעוזי הטרור שהיו שם", טען.
תפיסת הביטחון החדשה שהציגו נתניהו וכץ אינה מותירה מקום לספק בנוגע לכוונות ההתפשטות והתוקפניות של ישראל, לא רק כלפי מדינות שכנות אלא גם ברחבי העולם הערבי והאסלאמי, בכל מקום בו ישראל תופסת איום. משמעות הדבר היא שהאזור עומד בפני שלב חדש בסכסוך עם ישראל, שבו האחרונה מעניקה לעצמה את הזכות לתקוף כל מטרה אנושית או חומרית באמתלה של מניעת היווצרות איום. זה גם מאפשר לישראל לבסס את כיבושה באזורים בלבנון, עזה וסוריה, בנוסף לגדה המערבית, ומציג הצהרה זו כהתחייבות פומבית ורשמית מצד הדרגים הגבוהים ביותר בקבלת ההחלטות בישראל.
כל זה קורה בתמיכה ובאישור אמריקאים, כפי שהביע שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, שקבע כי אין בעיה בכך שישראל תשתלט על כל המזרח התיכון. זה מצייר תמונה ברורה של אופי ההתנחלויות המתוזמרות עבור האזור ושל שרטוט מפותיו מחדש, שחוטיהן נארגים לטובת ישראל.