ביום השנה להתקוממות ההיסטורית של אנשי תבריז ב-18 בפברואר 1978, קיבל מנהיג המהפכה האסלאמית הבוקר, יום שלישי, אלפי אזרחים מחלקות שונות של מחוז מזרח אזרבייג'ן.
במהלך פגישה זו, נשא מנהיג המהפכה האסלאמית נאום חשוב, ואמר: "דם נשפך על האדמה. אנו מתאבלים. אני אומר שאנו מתאבלים בגלל הדם שנשפך. קבוצה אחת מהם הייתה מושחתת ומסיתת המרד, וקבוצה אחרת היו אלה שזמנם טרם הגיע והם אבדו, ועניינם עם אלוהים, ואין לנו עניין בהם. אבל הייתה קבוצה נוספת שלא הייתה בין אלה."
האייתוללה חמינאי הוסיף: "אלה היו שלוש קבוצות, שלוש קטגוריות. אני מחלק את ההרוגים והקורבנות לשלוש קטגוריות: הקטגוריה הראשונה: כוחות הביטחון ומגיני שלמות המשטר; בין אם מכוחות הביטחון, הבסיג' ומשמרות המהפכה, או אלה שפעלו לצידם. אלה נהרגו, והם בין השהידים הגבוהים ביותר. זוהי הקטגוריה הראשונה. הקטגוריה השנייה: עוברי אורח. כאשר אדם שעושה צרות מחריד כאוס בתוך העיר, ההרג אינו מוגבל לאלה המתעמתים איתו; אנשים חפים מפשע ההולכים ברחוב בדרכם לעבודה או הביתה נהרגים גם הם, וחלקם גם הם נהרגים. גם אלה הם קדושים מעונים, משום שהם נהרגו בהסתה של האויב. ללא קשר למקור הכדור, אירוע זה התרחש בהקשר של ההסתה של האויב, ואלה הם קדושים מעונים. לכן, הקטגוריה השנייה היא גם קדושים מעונים."
מנהיג המהפכה המשיך: "הקטגוריה השלישית: אלה שהוטעו, פעלו בתמימות וחסרו ניסיון, וכך הצטרפו למסתי ההסתה. אני רוצה לומר שגם הם מאיתנו; הם בנינו. חלקם חזרו בתשובה, וחלקם כתבו לי ואמרו: 'יצאנו לרחוב באותו יום ועשינו כך וכך, אז אנא סלח לנו'. הם לא היו בכלא; הם היו חופשיים. הם חזרו בתשובה והודו בטעותם. אלה שביניהם שנהרגו נחשבו למרטירים על ידי הרשויות, והם צדקו בכך. לכן, מעגל קורבנותינו שאנו רואים כמרטים הוא רחב. מלבד מנהיגי ומנהיגי הארגון של ההסתה ואלה שקיבלו כסף מהאויב ולקחו נשק, השאר, בין אם היו אנשי כוחות הביטחון, עוברי אורח, או אפילו אלה שעשו כמה צעדים עם מסתידי ההסתה, הם בנינו. אנו מבקשים מאלוהים רחמים וסליחה עבורם. הם טעו, ואנו מבקשים מאלוהים יתברך להתעלם מטעותם, אם ירצה השם."

בחלק אחר של דבריו, הגיב המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית לאיומי הנשיא האמריקאי באומרו: "נראה להם - וגם הנשיא האמריקאי אומר שהצבא שלנו הוא הצבא החזק בעולם - שאפילו הצבא החזק בעולם יכול לפעמים לספוג מכה הרסנית שממנה הוא לא יכול להתאושש. הם כל הזמן אומרים ששלחנו ספינה לעבר איראן. ובכן, כמובן, ספינה היא כלי מסוכן, אבל מסוכן יותר מספינה הוא נשק המסוגל להטביע את הספינה הזו לקרקעית הים."
האייתוללה חמינאי הוסיף: "באחד מנאומיו האחרונים, אמר נשיא ארה"ב כי אמריקה לא הצליחה לחסל את הרפובליקה האסלאמית במשך 47 שנים, והתלונן בפני עמו. זוהי הודאה טובה. אני אומר: גם אתם לא תוכלו לעשות זאת. אלה המילים שנאמרו על ידי נשיא ארה"ב; לפעמים הוא מאיים, ולפעמים הוא מצווה על מה שצריך ומה לא לעשות. משמעות הדבר היא ניסיונם לשלוט בעם האיראני. העם האיראני בקיא בתורת האסלאם והשיע, והוא יודע מה צריך לעשות. האימאם חוסיין (עליו השלום) אמר: 'אף אחד כמוני לא יישב אמונים למישהו כמו יזיד'. העם האיראני אומר בעצם שעמנו, עם תרבותו, היסטוריהו ורמת ההשכלה הגבוהה שלו, לא יישב אמונים למנהיגים כמו האנשים המושחתים הללו המחזיקים במושכות השלטון באמריקה כיום."
הוא המשיך: "הם אומרים: בואו ננהל משא ומתן על האנרגיה הגרעינית שלכם, ותוצאת המשא ומתן תהיה שלילתה שלכם. אם משא ומתן הכרחי, אז אין בו טעם, ואם הוא חייב להתקיים, אז קביעה מראש של תוצאותיו היא שגויה וטיפשית." אתם אומרים, "בואו נדון בנושא כזה וכזה ונגיע להסכם. למה אתם קובעים מראש את התוצאה? אנחנו בהחלט חייבים להגיע להסכם הזה!" זוהי התנהגות טיפשית. זה מה שנשיאים אמריקאים, כמה סנאטורים, הנשיא הנוכחי ואחרים עושים.
מנהיג המהפכה הוסיף: "הרפובליקה האסלאמית פירושה אומה חיה. הרפובליקה האסלאמית אינה ממשלה נפרדת מהעם. הרפובליקה האסלאמית היא העם האיראני - אומה גמישה זו, אומה חזקה זו, אומה זו המוכנה לעבוד, לשאוף ולרדוף אחר התקדמותה. ותודה לאל, היא התקדמה במהלך ארבעים ושבע השנים הללו."
האייתוללה חמינאי המשיך: "אז, כאשר הרפובליקה האסלאמית הייתה שתיל קטן, לא ניתן היה לעקור אותו. כיום, תודה לאל, הרפובליקה האסלאמית היא עץ גבוה, פורה ומבורך."
בנושא אחר, מנהיג המהפכה הדגיש כי על הפקידים להכפיל את מאמציהם, וציין כי אינפלציה וקריסה של המטבע הלאומי אינן הגיוניות.