מקורות אמרו כי יש "הבדל בין ביקורת פוליטית לעלבון אישי", והוסיפו כי דבריו של טראמפ "לא היו רק דעה, אלא התקפה על מוסד הנשיאות וריבונות ישראל".
הם ציינו כי הרצוג קיבל עשרות פניות בסוף השבוע מגורמים בשטחים הכבושים ובארצות הברית בנוגע לרקע להצהרות, מה שהפך את הדרישה הפומבית להבהרה מנתניהו ל"חיונית".
לדברי חוגי הרצוג, ייתכן שנתניהו העביר לטראמפ את הרושם שסיכויו לקבל חנינה קלושים, מה שייתכן שהניע את נשיא ארה"ב לפתוח במתקפה חסרת התקדים שלו.
מקורות נשיאותיים הטילו ספק גם בשאלה האם היה "תיאום לא מוצהר" לפני ההצהרות, וראו בכל תפקיד מוכח של נתניהו בהסתה למתקפה זו "עבירה בלתי מקובלת".
נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה נשיאותית בנובמבר, והצדיק את המהלך בציטוט הצורך לנהל את ענייני ישראל לאור אתגרים ביטחוניים ופוליטיים.