ערב ה-10 בפברואר, יום הדיפלומטים, דיבר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב בראיון עם קסניה קמיסארובה.
הוא התייחס למעבר המערכת הבינלאומית לעולם רב-קוטבי, לעליית התחרות הגיאופוליטית, להמשך הסנקציות המערביות, ליוזמות רוסיה בתוך קבוצת בריקס, לצורך להבטיח את הביטחון הלאומי ולהקמת "השותפות האירו-אסיאתית הגדולה", תוך שהוא מדגיש כי מוסקבה לא תאפשר כל איום צבאי על גבולותיה.

טקסט מלא של הראיון
שאלה: ברוסיה, ה-10 בפברואר נחגג כ"יום הדיפלומט". מהי משמעותו של יום זה עבורך, ומהם לדעתך ההישגים החשובים ביותר של משרד החוץ?

לברוב: תוצאות עבודתנו תלויות ברצון הנשיא והעם הרוסי. על פי החוקה, הנשיא קובע את מדיניות החוץ, ו"מושג מדיניות החוץ", שאומץ במרץ 2023, משקף התפתחויות עמוקות וארוכות טווח בעולם.
משימתנו היא ליישם מסגרת זו ביחסים דו-צדדיים ורב-צדדיים, בין אם בסחר והשקעות, בשיתוף פעולה מדעי או במסגרת ארגונים בינלאומיים. אנו מקדישים תשומת לב מיוחדת לחבר העמים, לאיחוד הכלכלי האירו-אסיאתי, לארגון אמנת הביטחון הקולקטיבי ולמרחב הפוסט-סובייטי.
העולם עובר כיום שינוי אובייקטיבי לעבר מערכת רב-קוטבית; לא המערכת הדו-קוטבית של התקופה הסובייטית-אמריקאית ולא המערכת החד-קוטבית שבאה בעקבות קריסת ברית המועצות. ארצות הברית, אשר במשך שנים רבות הייתה מנוע הכלכלה העולמית ומרכז המערכת הפיננסית, מאבדת בהדרגה חלק מהשפעתה הכלכלית.
לעומת זאת, סין, הודו, ברזיל ומדינות אפריקה מחזקות את עמדותיהן. אפריקה כבר לא רוצה להיות רק יצואנית של חומרי גלם אלא שואפת לפיתוח תעשייתי.
עם זאת, טרנספורמציה זו מלווה בתחרות עזה. המערב נרתע מלוותר על מעמדו הדומיננטי. סנקציות נגד חברות רוסיות כמו לוקאיל ורוזנפט, לחץ על שותפינו ושימוש בדולר ככלי פוליטי הם דוגמאות לגישה זו.
למרות זאת, התמ"ג המשולב של מדינות הבריקס, במונחים של שווי כוח קנייה, עלה על זה של ה-G7. מגמה זו היא אובייקטיבית ולא תשתנה.
מטרתנו העיקרית ברורה: לשמור על שגשוג ארצנו האהובה. משמעות הדבר היא הבטחת הביטחון הלאומי, מניעת התבססות איומים בגבולותינו ויצירת תנאים חיצוניים נוחים לפיתוח פנימי והעלאת רמת החיים של עמנו.
לא נאפשר פריסת נשק מאיים באוקראינה, ונבטיח את זכויותיהם של הרוסים ודוברי הרוסית בחצי האי קרים, דונבאס ונובורוסיה.
שאלה: עם הצטרפותה של אינדונזיה לקבוצת BRICS, האם חלק גדול מעבודתך מתמקד כעת בשיתוף פעולה במסגרת שיתוף פעולה זה?

לברוב: ככל שהשפעת המערב דועכת בעוד שהוא ממשיך להסתמך על מנגנוני ברטון-וודס כדי לשמור על הדומיננטיות שלו, יצירתם של מבנים משלימים הופכת לבלתי נמנעת.
איננו מבקשים לפרק את קרן המטבע הבינלאומית או את הבנק העולמי, אלא לבצע בהם רפורמה כדי לשקף את חלקן של הכלכלות המתעוררות. עם זאת, ארצות הברית הפכה את הדולר לכלי כפייה, והסנקציות שהוטלו תחת ביידן הוארכו.
בעוד שמתקיימים דיונים לפתרון המשבר האוקראיני, מוטלות סנקציות חדשות, ומופעל לחץ על הודו ושותפות אחרות להימנע מרכישת אנרגיה רוסית.
במהלך נשיאות רוסיה של מדינות בריקס בקאזאן, הושקו יוזמות, ביניהן:
פלטפורמות תשלום חלופיות
הסדר במטבעות לאומיים
מנגנון ביטוח סחר
בורסת תבואה
פלטפורמת השקעה חדשה
צעדים אלה אינם מכוונים נגד אף צד, אלא נועדו להגן על שיתוף פעולה מפני פעולות חד-צדדיות.

שאלה: מה תפקידה של "השותפות האירו-אסייתית הגדולה" במדיניות החוץ הרוסית?
לברוב: יוזמה זו הושקה בשנת 2015. אירואסיה היא היבשת הגדולה והמאוכלסת ביותר בעולם, ועיר השמש של הציוויליזציות הסיניות, ההודיות, הערביות, האיראניות והרוסיות הגדולות.
בעוד שלאפריקה ולאמריקה הלטינית יש מסגרות יבשתיות מקיפות, אירואסיה חסרה מבנה כזה. ארגונים כמו נאט"ו והאיחוד האירופי נוסדו על הלוגיקה האירו-אטלנטית ומאז איבדו את תפקידם הקודם.
מטרתנו היא לבנות ארכיטקטורת ביטחון אירואסיאתית המבוססת על שיתוף פעולה בין האיחוד הכלכלי האירו-אסייתי, ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי, איגוד מדינות דרום מזרח אסיה (ASEAN) ויוזמת החגורה והדרך.
פרויקטים כמו מסדרון התחבורה צפון-דרום ופיתוח נתיב הים הצפוני נופלים במסגרת זו.
קבוצת BRICS יכולה גם להפוך לפלטפורמה לתיאום תוכניות פיתוח באירואסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית.
שאלה: עם כניסתה של הודו לנשיאות מדינות בריקס, מה אתם מצפים ממנה?
לברוב: סדרי העדיפויות של הודו - יציבות, חדשנות, פיתוח בר-קיימא, לוחמה בטרור, ביטחון תזונתי ואנרגיה, וביטחון סייבר - תואמים בצורה מושלמת את צרכי היום.
נושא ביטחון האנרגיה חשוב במיוחד לאור מאמצי ארה"ב לשלוט בנתיבי האספקה ​​הגלובליים.
הפגישה הקרובה בנושא בינה מלאכותית בהודו היא קריטית, שכן טרם גובשו כללים בינלאומיים בתחום זה. אנו מתנגדים לכל מבנה ריכוזי שיגביל את ריבונות המדינה, אך אנו תומכים בשקיפות.
תוכנית הנשיאות של הודו מאוזנת וצופה פני עתיד, ונתמוך בה בתוקף.