דבריו של שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, בנוגע להזמנתו של מרקו רוביו במהלך מלחמת שנים עשר הימים בין איראן לישראל חושפים אמת מכרעת - אמת הסותרת את הנרטיב הרשמי של איום ותקיפה אמריקאית קרובים. ההודעה המוקדמת של וושינגטון לטהרן על תקיפה אפשרית מעידה על דאגתה העמוקה של אמריקה מהשלכות הפעולה הצבאית. התנהגות זו, יותר מאשר הפגנת כוח, היא הודאה שבשתיקה בהרתעה היעילה של איראן וחשש מתגובתה הקשה והבלתי צפויה של טהרן. ארצות הברית, שתמיד מבקשת להציג את עצמה כשחקן הדומיננטי בזירה העולמית, ניסתה למנוע את התפרצות זעמה של איראן על ידי ניהול המתח בשלב זה, ובכך חשפה את שקר התעמולה הלוחמת של פקידים אמריקאים.
מהגזמה צבאית להכרה בהרתעה של איראן
הטענות החוזרות ונשנות של טראמפ ופקידים אמריקאים אחרים בנוגע לאופציה הצבאית נגד איראן הן, למעשה, יותר כלי ללחץ פסיכולוגי ופוליטי מאשר רצון אמיתי להילחם. ראיות בשטח, כולל התנהגותו של הנציג המיוחד של ארה"ב למערב אסיה וההודאה הסמלית בירי על רחפן איראני, מצביעות על כך שוושינגטון נאלצה להכיר ביכולותיה הצבאיות של איראן. ניסיון מלחמת שנים עשר הימים ותגובותיה של איראן לתוקפנות הישראלית הבהירו כי כל פעולה צבאית נגד איראן תסלים במהרה למלחמה אזורית, מלחמה שתאיים קשות על האינטרסים של ארצות הברית, בעלות בריתה והמשטר הישראלי.
מלחמת התפיסות: אלטרנטיבה לעימות קרקעי
התנהגותה של ארצות הברית במהלך המשא ומתן הגרעיני מדגישה את התמקדותה ב"מלחמת תפיסות" במקום עימות ממשי. הצגת תנועות ימיות, הדגשת האיום הצבאי ויצירת אקלים תקשורתי הם כולם חלק מאסטרטגיית הלחץ הכפול של וושינגטון - אסטרטגיה שמטרתה להשיג יתרון בשולחן המשא ומתן מבלי לשאת בעלות של מלחמה. עם זאת, הערכות ביטחון אמריקאיות מראות בבירור כי איראן, בהסתמך על רצונה הלאומי ויכולותיה ההגנתיות, מסוגלת להפוך כל איום מוגבל למשבר של ממש. לכן, הסיסמה "האפשרויות על השולחן" צומצמה לכלי תעמולה ולא למציאות מעשית.
מרכיבי הכישלון האסטרטגי וההיגיון של ההרתעה האפקטיבית
חשיפת פידאן אינה רק נרטיב דיפלומטי; היא גם מסמך המדגים את כישלון אסטרטגיית האיום נגד איראן. האסטרטגיה של איראן, המבוססת על שילוב חכם של דיפלומטיה ופעולות שטח, תוך שמירה על מוכנות מלאה של כוחותיה המזוינים, הצליחה להגדיל משמעותית את עלות התוקפנות עבור האויב. נוכחות העם בשטח, הלכידות הלאומית ומסר ברור של הרתעה שיבשו את חישוביה של אמריקה. בנסיבות אלה, כל נסיגה מעבירותיה של וושינגטון תגיע במחיר גבוה בהרבה ממחיר ההתנגדות. תבוסה אסטרטגית של האויב לא רק תמנע מלחמה אלא גם תחזק את מעמדה של איראן בסדר העולמי החדש.