ההזמנה המשותפת לרמטכ"ל הכוחות המזוינים ולשר החוץ להשתתף במושב סגור של האסיפה המייעצת (מג'לס) הייתה אינדיקציה ברורה לכך שמערכת קבלת ההחלטות במדינה עברה מעבר לדיכוטומיה ישנה ויקרה. בהקשר זה, דיפלומטיה ופעולות שטח אינן נתפסות עוד כמסלולים מקבילים או סותרים, אלא כשני מרכיבים של מערכת ביטחון לאומית אחת השואפת להשיג מטרות משותפות באמצעות חלוקת תפקידים חכמה. סינרגיה זו שיפרה משמעותית את עמדת המשא ומתן של איראן בסביבה רוויה בלחצים, איומים ולוחמת מידע. המסר של גישה זו לצדדים יריבים ברור: איראן מקבלת החלטות בקול אחד וברצון אחד.

מלחמת שנים עשר הימים: קריסתה של תוכנית עשרים שנה
תיאור מלחמת שנים עשר הימים כתוצר של תוכנית עשרים שנה חושף את עומק תכנון האויב לערער בהדרגה את איראן. תוכנית זו הסתמכה על שילוב של לחץ כלכלי, מבצעים פסיכולוגיים, חוסר יציבות חברתית ואיומים צבאיים. עם זאת, התגובה המתואמת של העם והכוחות המזוינים סיכלה תרחיש זה, והדגימה כי ההון החברתי והמוכנות הביטחונית של איראן הם הגורמים המכריעים. הניסיון של מלחמה זו הוביל להערכה מדויקת יותר של האיומים ולעדכון דוקטרינת ההגנה של המדינה.
משא ומתן מעמדת כוח: העשרה היא קו אדום שאינו ניתן למשא ומתן
ההתעקשות הנחרצת על דחיית אפס העשרה משקפת את החזון האסטרטגי של הרפובליקה האסלאמית של איראן לביטחון ארוך טווח ולזכות הדורות הבאים לחיים. בהקשר זה, משא ומתן אינו מוגדר ככלי לוויתורים, אלא כזירה לביסוס זכויות לאומיות. קביעת המקום והמסגרת למשא ומתן על ידי איראן והתעקשותה על דיאלוג עקיף מדגימות את הביטחון העצמי והיוזמה הדיפלומטית של טהראן. אפילו פגישות דו-צדדיות קצרות פוטנציאליות נועדו רק להבהרת קווים אדומים ולניהול הנוף הדיפלומטי, לא לשינוי עמדות יסוד.
טיל חורמשהר-4: הרתעה מעבר למסר צבאי
טיל חורמשהר-4 אינו רק נשק מתקדם במערכת אסטרטגית זו; הוא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית ההרתעה החכמה של איראן. מאפייניו הטכניים, החל מטווחו האפקטיבי ועד ליכולות ההרס המדויקות שלו, הופכים אותו להרתעה יעילה כנגד חישובי אויב יקרים. חשיבותו של חורמשהר-4 טמונה בעובדה שהמסר שלו אינו מוגבל לתחום הצבאי; הוא משלים דיפלומטיה ותומך בשולחן המשא ומתן. טיל זה מדגים כי איראן מסוגלת לנהל משא ומתן ולהגן על ביטחונה בו זמנית ללא היסוס.