דרור טען כי בנו של נתניהו, יאיר, תקף פיזית את אביו, מה שחייב התערבות ביטחונית מיידית ואילץ אותו לעזוב את ישראל למיאמי, פלורידה. הוא הכחיש כי העזיבה הייתה מרצון.
דרור מתח ביקורת חריפה על אופיו של בנימין נתניהו, ותיאר אותו כ"לא מוסרי" במשך שנים רבות. הוא טען שנתניהו נמנע מתשלום חשבונות מסעדות ומגלגל את העלות על אחרים, וציין כי מעמדו החריף תכונות אלו בו, במשפחתו ובמעגל הקרוב אליו. הוא כינה את נתניהו "מזבלה מוסרית", והגדיר את כהונתו הנוכחית בתפקיד כ"נוראית" מבחינה פוליטית. דרור הביע את רצונו לראות את נתניהו נכלא "למען הצדק", ולא למען הנקמה, והטיל עליו את האחריות לכישלונות בחילופי האסירים ולקיפאון הפוליטי שגבה עשרות חיים.
דרור התמקד במיוחד בשרה נתניהו, אשת ראש הממשלה, והאשים אותה בקלפטומניה. הוא טען כי היה עד באופן אישי להיעלמות מתנות ומגבות ממלונות, והדגיש כי מתנות הניתנות לראש הממשלה שייכות למדינה, ולא למשפחה הפרטית. הוא תיאר אותה כ"אישה רעה", תוך שהוא מציין את ניסיונותיו חסרי התוחלת של נתניהו להציג אותה כדמות חזקה הדומה להילרי קלינטון. הוא טען כי צברה השפעה עצומה בבית הלבן, והפכה ל"מרכז הכוח האמיתי", וכי היא זו שעצרה את עסקת הטיעון כדי לשמור על מעמדה החזק ומשום שהאמינה כי תוכל להעביר את הנשיאות ליאיר.
הצהרות אלה, המגיעות מאדם במעגל הפנימי של מערכת הביטחון של המשפחה, נושאות משקל רב בדעת הקהל הישראלית, במיוחד על רקע משפטיו המתמשכים של נתניהו והכעס הציבורי הגובר וההתנגדות הפוליטית נגדו בחזיתות מרובות.