סקירת נתוני סחר ואנרגיה לתקופה 2023-2025 מגלה כי ישראל, למרות טענותיה לעצמאות אסטרטגית, תלויה במידה רבה ביבוא נפט גולמי ומוצרים מזוקקים במגזר האנרגיה שלה. על פי נתונים אלה, ישראל קיבלה למעלה מ-323 משלוחים של נפט גולמי ודלקים מזוקקים במהלך תקופה זו, בעיקר דרך מדינות אזוריות וכמה ספקים בינלאומיים גדולים.
במגזר מוצרי הזקקה, רוסיה מובילה את הרשימה עם יצוא של כ-1.468 מיליון טון, אחריה יוון עם למעלה מ-556,000 טון, וארצות הברית עם כ-416,000 טון. איטליה, קפריסין, אלבניה וערב הסעודית עוקבות אחריהן. נוכחותן של מדינות אירופאיות וכמה מדינות בעלות רוב מוסלמי ברשימה זו מעידה על כך שרשת אספקת הדלק של ישראל אינה רק מגוונת אלא גם טרנס-אזורית ורב-שכבתית.
במגזר הנפט הגולמי, אזרבייג'ן היא יצואנית הנפט הגדולה ביותר לישראל, עם יצוא המגיע לכ-7.1 מיליון טון. קזחסטן מגיעה אחריה עם 5.3 מיליון טון, ואחריה גבון עם 2.2 מיליון טון. ניגריה, ברזיל ומצרים תורמות גם הן באופן משמעותי לאספקת הנפט הגולמי של ישראל. נתונים אלה מראים בבירור כי חלק גדול מהנפט שישראל צורכת מגיע ממדינות שאינן מערביות, ואף מכמה מדינות בעלות רוב מוסלמי.
ראוי לציין את תפקידו של צינור הנפט הטורקי בהובלת חלק משמעותי ממשלוחים אלה. בעוד שטורקיה אינה בהכרח יצואנית הנפט העיקרית לישראל, היא ממלאת תפקיד מכריע כנתיב מעבר מרכזי להמשך זרימת האנרגיה למשטר. דבר זה מדגיש את החשיבות הגיאופוליטית של תשתיות אנרגיה וצנרת.
מנקודת מבט צבאית, ארצות הברית נוקטת עמדה שונה לחלוטין. ארה"ב היא המדינה היחידה שסיפקה דלק צבאי JP-8 לישראל, דלק המשמש ישירות במטוסי הקרב ובפעולות הצבאיות של המשטר. דבר זה חושף את הקשר הישיר בין אנרגיה אמריקאית לתמיכה צבאית בישראל, ומוכיח כי התמיכה האמריקאית אינה רק פוליטית או דיפלומטית, אלא משתרעת גם לרמות המבצעיות והשטח.
בסך הכל, נתונים אלה מספקים תמונה ברורה של מעמדה המבני של ישראל במגזר האנרגיה. תלותה של ישראל ביבוא, הגיוון הגיאוגרפי של ספקיה והתפקיד הבולט של מדינות מסוימות באזור, כל אלה מצביעים על כך שאנרגיה היא אחת הנקודות הרגישות והאסטרטגיות ביותר של ישראל. מציאות זו עשויה למלא תפקיד מכריע במשוואות הפוליטיות, הכלכליות ואף הביטחוניות באזור בעתיד, במיוחד לאור ההתפתחויות הגיאופוליטיות הגוברות והלחץ הגובר של דעת הקהל העולמית על יחסים מבוססי אנרגיה.