ביקורו של סער הגיע לאחר הכרזתה הרשמית של ישראל ב-26 בדצמבר על הכרתה הרשמית בסומלילנד כמדינה ריבונית ועצמאית, המדינה הראשונה בעולם שנקטה צעד זה מאז שהאזור הכריז על עצמאותו מסומליה בשנת 1991.
מזכ"ל הליגה הערבית, אחמד אבו אל-גהיט, תיאר את הביקור כ"ניסיון כושל" להכשיר את ההכרה הישראלית בהתנתקות, וטען כי מדובר ב"הפרה בוטה" של אחדותה וריבונותה של סומליה, אשר עלולה לפגוע בשלום ובביטחון בקרן אפריקה, בים סוף ובמפרץ עדן.
אבו אל-גהיט חזר על דחייתה המוחלטת של הליגה הערבית מכל קשר רשמי או חצי-רשמי עם רשויות האזור המנותק מחוץ למסגרת הריבונות הלאומית של הממשלה הפדרלית, וראה בכך הפרה בוטה של ​​אחדותה וריבונותה של סומליה אשר תפגע בשלום ובביטחון האזוריים ותחריף את המתיחות הפוליטית בסומליה, בים סוף, במפרץ עדן ובקרן אפריקה.
ג'מאל רושדי, הדובר הרשמי של מזכ"ל האו"ם, הסביר כי צעד זה, שנדחה וגונה ברמה הבינלאומית ועל ידי מדינות ערב, נחשב על ידי מועצת ליגת המדינות הערביות בישיבתה כ"בטל, בטל ובלתי מתקבל על הדעת" ומטרתו להקל על תוכניות לעקירה בכפייה של העם הפלסטיני ולפגיעה בנמלי סומליה כדי להקים שם בסיסים צבאיים.

הוא הוסיף כי הליגה הערבית תמשיך לספק תמיכה פוליטית וטכנית למוסדות המדינה הסומליים לנוכח ניסיונות ליצור אזורי סכסוך חדשים במדינה אשר יפגעו ביציבותה ובאחדותה, או יפגעו בנתיבי מים ערביים חיוניים.
הצהרה זו מגיעה על רקע גינוי בינלאומי נרחב להכרה של ישראל בסומלילנד. הליגה הערבית, האיחוד האפריקאי, מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי, ומספר מדינות, ביניהן מצרים, קטאר, איראן, ערב הסעודית, פקיסטן, סין, ניגריה והרשות הפלסטינית, דחו כולן את ההכרה, וראו בה הפרה של החוק הבינלאומי והתערבות בענייניה הפנימיים של סומליה.
מבחינה היסטורית, סומלילנד הכריזה על עצמאותה לאחר נפילת משטרו של מוחמד סיאד בארה בשנת 1991, אך היא לא קיבלה הכרה בינלאומית. היא נחשבת לחלק בלתי נפרד מהרפובליקה הפדרלית של סומליה על פי החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם.