הזינוק המדהים בעושרו של דונלד טראמפ בשנה האחרונה אינו רק חדשות כלכליות; הוא גם אינדיקציה בולטת למערכת היחסים המורכבת והמסוכנת בין כוח פוליטי להון במערכת הפוליטית האמריקאית. על פי הערכות חדשות, הונו האישי של טראמפ זינק ב-273% בפחות משנה, מ-2.3 מיליארד דולר לכ-6.3 מיליארד דולר - קפיצה שהתרחשה במקביל לחזרתו לנשיאות ואי אפשר לפטור אותה כצירוף מקרים בלבד. מסלולו הפיננסי של טראמפ בחמש השנים האחרונות מדגיש עובדה זו. שוויו הנקי עמד על כ-2.1 מיליארד דולר בשנת 2020 והגיע ל-3 מיליארד דולר בשנת 2022, אך תחת לחץ של תביעות משפטיות, עלויות פוליטיות וירידה בפופולריות, הוא ירד ל-2.5 מיליארד דולר ו-2.3 מיליארד דולר בשנת 2023 ו-2024, בהתאמה. ירידה זו ציירה תמונה של האימפריה הפיננסית של טראמפ בהיעדר כוח רשמי. אך הכל השתנה במהירות לאחר שחזר לבית הלבן. שווי החברות הקשורות לטראמפ זינק, המותג האישי שלו התאושש, ומשקיעים חזרו לשם שכבר לא היה רק ​​של איש עסקים, אלא גם של נשיא ארצות הברית הנוכחי. זה מעלה שאלה מכרעת: האם השווקים הגיבו ל"כוחו הכלכלי" של טראמפ או ל"כוחו הפוליטי"? מבקרים טוענים כי ניסיונו של טראמפ הוא דוגמה מוחשית לניגודי עניינים מבניים בתוך המערכת הפוליטית האמריקאית, שבה כוח ביצועי יכול להגדיל ישירות את ערך הנכסים האישיים בהיעדר איזונים ובלמים יעילים ושקיפות מספקת. בנסיבות כאלה, הנשיאות הופכת מאחריות ציבורית לכלי לשכפול והכפלת עושר אישי. גל העושר של טראמפ, החורג מרישום פיננסי גרידא, משמש כאזהרה חדה לגבי אופיו של הקפיטליזם הפוליטי באמריקה - מערכת שבה ניתן לעלות לראש פירמידת הכוח במהירות ממיליארדים לכמה מיליארדי דולרים. מציאות זו לא רק פוגעת באמון הציבור אלא גם מטילה ספק רציני בטענות לשקיפות, יושרה ושוויון הזדמנויות בדמוקרטיה האמריקאית.