על פי דיווח של הניו יורק טיימס, הסלמה צבאית חסרת תקדים זו מעלה שאלות מהותיות לגבי המניעים האמיתיים מאחורי המהלך האמריקאי, במיוחד לאור המצור המתגבר בשבועות האחרונים ותפיסת מכליות נפט ונצואליות בים.
הדיווח הוסיף כי במשך חודשים, הייתה סדרה של רמזים ורמיזות לפני שטראמפ הצהיר במפורש, לפני כעשרה ימים, כי כל נפט שיתפס מוונצואלה יישאר רכוש ארצות הברית. הוא אמר לכתבים במהלך ביקור בפלורידה, "נשמור אותו, אולי נמכור אותו, אולי נשתמש בו בעתודה האסטרטגית של הנפט. וגם נשמור את הספינות לעצמנו".
הדיווח המשיך וטען כי יומיים בלבד לפני התקיפה, וושינגטון הודיעה על סנקציות נוספות על מגזר הנפט הוונצואלי, כולל תפיסת מכליות נפט. במקביל, רוסיה הגישה בקשה דיפלומטית רשמית בדרישה להפסיק את המרדף אחר אחת מכליותיה בדרכה לוונצואלה. על פי דיווח של בלומברג, שבע מכליות נפט נאלצו לשנות כיוון ולחזור לאחור לאחר שהסגר הימי הוחמר.
הוא הוסיף כי הסנקציות החדשות כוונו נגד ארבע חברות ומכליות נפט כחלק ממסע לחץ גובר נגד משטר מדורו. טראמפ הצדיק בתחילה את הקמפיין שלו בהאשמת ממשלת ונצואלה בעידוד סחר בסמים לארצות הברית, ואף הרחיק לכת עד כדי הגדירה אותה כ"ארגון טרור". עם זאת, נתונים מצביעים על כך שחלקה של ונצואלה בסמים המגיעים לחופי ארה"ב הוא קטן ביותר, מה שמחזק את הרושם שנפט, ולא סמים, הוא הגורם העיקרי להסלמה זו.
הוא ציין כי בנובמבר האחרון, מנהיגת האופוזיציה הוונצואלה, מריה קורינה מצ'אדו, שלימים כלת פרס נובל לשלום, נשאה נאום בשידור חי בפני כינוס של מנהיגים עסקיים במיאמי, בהשתתפות בכירים בתאגידים אמריקאים וכמה פוליטיקאים, כולל הנשיא דונלד טראמפ.
הוא הוסיף כי מצ'אדו אמרה אז, "אני מדברת על הזדמנות של 1.7 טריליון דולר", שבועות ספורים לאחר שזכתה בפרס כהוקרה על התנגדותה לשלטונו של מדורו, אותו תיארה כדיקטטורי. היא הציגה בפני הקהל את הפוטנציאל העצום של עתודות הנפט והגז של ונצואלה, והציעה לפתוח אותן לחברות אמריקאיות להפקה, הובלה, זיקוק ושיווק. היא גם הציגה הזדמנויות השקעה רחבות במגזרי החשמל, הכרייה והתשתיות.
נפט בלב סדר היום של טראמפ
ב-16 בדצמבר, בעת הכרזה על ייעודה של ונצואלה כמדינה נותנת חסות לטרור, אמר טראמפ, "ונצואלה חסומה לחלוטין על ידי הצי הגדול ביותר שהורכב אי פעם בהיסטוריה של דרום אמריקה. והצי הזה לא יפסיק לגדול. ההלם יהיה חסר תקדים עד שהם יחזירו לארצות הברית את כל הנפט, האדמה והנכסים שגנבו מאיתנו."
הוא הוסיף: "משטר מדורו הלא לגיטימי מממן את עצמו משדות נפט גנובים, טרור סמים, סחר בבני אדם, רצח וחטיפה. לכן, אני מטיל אמברגו מוחלט ומוחלט על כל מכליות הנפט שהיו תחת סנקציות הנכנסות או יוצאות לוונצואלה."
טראמפ הביע את רצונו לשלוט בנפט הוונצואלי כבר בשנת 2023, במהלך נאום בפני רפובליקנים בצפון קרוליינה, ארבע שנים לאחר תמיכתו הראשונית במאמצים להדיח את מדורו. הוא אמר אז: "כשעזבתי את הבית הלבן, ונצואלה הייתה על סף קריסה. יכולנו להשתלט על כל הנפט הזה; זה היה ממש מול עינינו."
ונצואלה תופסת תפקיד מרכזי בשניים מהיעדים הבולטים ביותר בסדר היום הביטחוני של טראמפ: שליטה במשאבי אנרגיה עולמיים ובביסוס ההשפעה האמריקאית בחצי הכדור המערבי. המדינה מחזיקה בכ-17 אחוזים מעתודות הנפט המוכחות בעולם, העולות על 300 מיליארד חביות - יותר מפי ארבעה מעתודות ארצות הברית.
הדו"ח המשיך וציין כי הלאמה וניהול כושל דחקו חברות זרות החוצה, מה שהוביל לירידה חדה בייצור ובזיקוק. בעוד שארצות הברית מייצרת כ-20 מיליון חביות ביום, התפוקה הוונצואלית צפויה לרדת מתחת למיליון חביות ביום עד 2025.
המימד הסיני
חברת הנפט הלאומית של סין (CNPC), שבבעלות המדינה, היא המשקיעה הזרה הגדולה ביותר במגזר הנפט של ונצואלה, הפועלת בשיתוף פעולה עם חברת הנפט הלאומית של ונצואלה. בשנת 2019, CNPC נקטה עמדה ניטרלית כדי להימנע מהפרת סנקציות אמריקאיות. לדברי גורמים רשמיים, הנפט המיועד כיום לסין נרכש על ידי חברות פרטיות, וחלק מההכנסות משמשות לפירעון הלוואות סיניות ישנות, ששווין מוערך בכ-19 מיליארד דולר בשנת 2020. בייג'ינג לא סיפקה הלוואות חדשות מאז.
טראמפ רואה בנפט כפיצוי על התערבויות וסיוע אמריקאי בחו"ל. בשנת 2019, דרש מנהיג האופוזיציה דאז, חואן גואידו, כי ארה"ב תינתן גישה עדיפה לנפט ונצואלי, למעט סין ורוסיה, בתמורה לתמיכה בהפלת מדורו, כפי שנחשף על ידי ג'ון בולטון בזיכרונותיו.
בינתיים, ההנהגה הוונצואלית מנסה למשוך השקעות סיניות חדשות, שכן סין אחראית כיום לכ-80 אחוזים מיצוא הנפט הוונצואלי. במקביל, שליחיו של טראמפ, כולל ריצ'רד גרנל, ביקשו להגיע להסכמים עם מדורו, שהציע להרחיב את היקף פעילותן של חברות אמריקאיות. שברון ממשיכה לפעול בוונצואלה, אם כי בקנה מידה מוגבל.
מאז הלאמת הנפט בשנות ה-70, רוב החברות המערביות נסוגו או צמצמו את פעילותן, למעט שברון, שהמשיכה לפעול כמעט מאה שנה לפני שנאלצה להפוך לשותפה מיעוט בחברת הנפט הלאומית.
כיום, ונצואלה סובלת מקריסה כלכלית חמורה ומתקשה לשמור על מה שנותר מתפוקת הנפט שלה. "טראמפ מכוון לתזרים מזומנים", אומר טום ווריק, בכיר לשעבר במחלקת המדינה האמריקאית. "ונצואלה אוזלת במזומנים, ואובדן מכלית נפט אחת עלול להיות מכה הרסנית להכנסותיה."
תמיכה בחברות אמריקאיות
טראמפ לא הצהיר במפורש שמטרת המערכה הצבאית היא לאפשר לחברות אמריקאיות להשתלט על הנפט הוונצואלי, אך הוא רמז על כך בשיחות פרטיות, על פי מקורות יודעי דבר. עם הירידה בהשקעות הסיניות, מדורו זקוק נואשות להון אמריקאי, אך הוא מסרב לוותר על השלטון.
ביוני, הודיעה מצ'אדו במהלך שיחה עם מועצת אמריקה על כוונתה להפריט את מגזר הנפט ולפתוח אותו להשקעות פרטיות, במטרה להגדיל את הייצור ל-3 מיליון חביות ליום תוך עשר שנים. עם זאת, תוכניות אלו נותרות שנויות במחלוקת רבה מבית, במדינה שבה אזרחים רבים רואים בהלאמת הנפט עניין של ריבונות וזכות היסטורית שלא ניתן להתפשר עליה.