צבא ישראל הודיע ​​ביום שלישי כי 151 חיילים נוספים נהרגו בשנת 2025, כולל 91 באזורי לחימה, 15 ממחלות, 21 מהתאבדות, 18 בתאונות דרכים, אחד בתאונת נשק, וחמישה מסיבות אחרות (מחלות או סיבות אחרות).
אמיר בוחבוט, פרשן צבאי באתר החדשות וואלה!, הצהיר כי 2025 צפויה להיות "שנה עקובה מדם במיוחד עבור צבא ישראל", עם 151 חיילים שנהרגו מאז הקמתו, רובם באזורי לחימה, בעיקר ברצועת עזה.
באופן ספציפי, 81 מתוך 91 החיילים נהרגו באזורי לחימה במהלך תרגיל בתוך עזה, בעוד חמישה נהרגו בגדה המערבית, אחד בגבול סוריה, אחד היה מפעיל ציוד הנדסי כבד בגבול עזה, אחד נהרג מתקיפת טילים איראנית בבאר שבע, ושניים נהרגו במבצע במעבר גשר אלנבי.
על פי נתוני הצבא הישראלי, 17 מתוך 18 מקרי המוות בתאונות דרכים התרחשו בנסיבות אזרחיות, ואחד בתאונה צבאית. לשם השוואה, 20 מקרי מוות נרשמו בשנת 2020, 17 מהם בנסיבות אזרחיות ושלושה בתאונות דרכים צבאיות.
עם זאת, "עשרות נהרגו גם בנסיבות שאינן קרביות, כולל תאונות דרכים והתאבדויות". הצבא מצביע על "נתונים מטרידים לצד מאמצים מתמשכים להפחית את תופעת ההתאבדות ולשפר את הרווחה הנפשית של חיילים בשירות חובה, קבע ומילואים", לדברי בוחבוט.
התמקדות בנושא ההתאבדות
זה מגיע על רקע התמקדות בנושא ההתאבדות, עם 21 התאבדויות בקרב חיילים בשירות חובה, קבע ומילואים במהלך שנת 2025: 11 בשירות חובה, אחד בקבע ותשעה במילואים, על פי נתוני הצבא. זה מייצג שיעור של 14%.
על פי הנתונים, "11 מהמתאבדים היו חיילים קרביים, 5 היו אנשי סיוע לחימה, ו-5 היו ביחידות הגנה", בעוד ש-"5 מהמתאבדים קיבלו טיפול".
לשם השוואה, 21 התאבדויות נרשמו גם בשנת 2024: 11 בשירות חובה, 2 במילואים ו-12 במילואים.
בצבא הישראלי מציין כי בשנת 2022, למשל, לפני המלחמה, נרשמו 14 התאבדויות: 13 בשירות חובה ואחת במילואים.
לדברי בוחבוט, בצבא אומרים כי "נושא ההתאבדות נמצא בראש סדר העדיפויות", וכי, בין היתר, "עודכנו תוכניות ברמת המטה הכללי למאבק בו".
נערכו כנסים ופותחו תוכניות עבור זרועות ופיקודים שונים למניעה והפחתה של התאבדויות. המשטרה הצבאית חוקרת כל מקרה, כאשר אלוף משנה בוחן את האירוע, את האווירה ביחידה וגורמים רלוונטיים אחרים. חקירות אלו מועברות לאחר מכן לרמטכ"ל מנהל כוח אדם, אשר משתמש בהן כדי לפתח תוכנית פעולה לצבא.
בצבא הישראלי מציין כי אין דפוס אחד או מאפיין משותף בקרב מקרי התאבדות, וכי כל מקרה נחקר לגופו.
הם מזכירים גם עלייה משמעותית במספר קציני בריאות הנפש, כאשר הצבא הוסיף כ-1,000. לכל חטיבה יש כעת קצין בריאות הנפש ייעודי, שהוא חלק מתהליך ההכנה הנפשית וסגירת המשימה ואחראי גם על טיפול בנסיבות חריגות.
יתר על כן, הורחב המענה למועמדים לגיוס, לחיילים בסדיר ובקבע, ולחיילי מילואים באמצעות יחידת המענה הקרבי. במקביל, הצבא הישראלי הגביר את מפגשי ההכנה הנפשית לפני המשימה ואת הטיפול והתחקירים לאחר המשימה.