הקמת מועצת ההגנה, לבקשת המנהיג העליון של המהפכה ומפקד הכוחות המזוינים לאחר מלחמת שנים עשר הימים, אינה צריכה להיחשב כתגובה לטווח קצר לסכסוך צבאי מוגבל. במקום תגובה רגשית למשבר זמני, החלטה זו משקפת הבנה עמוקה של השינויים הבסיסיים ברמתם, באופיים ובהיגיון של האיומים העומדים בפני הרפובליקה האסלאמית של איראן - איומים שהתגבשו בתוך מערכת מעבר, כזו המתרחקת בהדרגה מנורמות משפטיות ומסתמכת יותר מתמיד על ההיגיון של כוח ברוט ומכשירים צבאיים. בסביבה כזו, הרתעה אינה אופציה, אלא תנאי הכרחי להישרדותה וביטחונה של המדינה.
ההתפתחויות של שני העשורים האחרונים, מאוקראינה ועזה ועד להתקפות הישירות שערכו ארצות הברית וישראל נגד שטח איראן בשנת 2025, הוכיחו בבירור כי העלויות הפוליטיות והמשפטיות של שימוש בכוח ירדו משמעותית. חוסר היעילות של מועצת הביטחון, שחיקת אמינותם של מוסדות בינלאומיים ומרוץ החימוש המתגבר, כל אלה מצביעים על חזרתו של היגיון הכוח הצבאי למרכז קבלת ההחלטות העולמית - היגיון שעלול להטיל עלויות אסטרטגיות כבדות על כל מדינה אם יתעלמו ממנו.
בהקשר זה, יש לראות במלחמת שנים עשר הימים קריאת השכמה אסטרטגית; אירוע שהדגים כי איומים עתידיים לא יוגבלו לשיטות מסורתיות, אלא יכללו שילוב של התקפות ישירות, פעולות מידע, לוחמת סייבר, לוחמה קוגניטיבית ולחץ רב-שכבתי. התמודדות עם דפוס איומים מורכב זה דורשת החלטות מבניות החורגות מתגובות בודדות. חשיבותה של הקמת מועצת הגנה בצומת זה ניכרת במיוחד; מוסד המוקדש להשגת תיאום אסטרטגי, גישור על פערים בקבלת החלטות ושיפור הסינרגיה בין יכולות ההגנה, הביטחון והאסטרטגיה של המדינה.
בין ההישגים החשובים ביותר של המועצה הלאומית להגנה נמצאת האצת שיקום ושיפור יכולות ההגנה של המדינה, תוך בנייה על משאבים קיימים והגדרה מחדש של סדרי עדיפויות מרכזיים. תיאום בין המוסדות האחראים, ארגון מחדש של תוכניות פיתוח יכולות הגנה ועקביות בקבלת החלטות אפשרו לאיראן לשלוח מסר ברור תוך זמן קצר בנוגע להחייאת ההרתעה שלה. מסר זה משתקף גם בהתנהגות ובחישובים של הצד שכנגד, ומביא לשלב מורכב יותר במשוואת האיום.
לצד התפתחויות אלו, צורך מהותי הופך בולט יותר ויותר: הצורך לתכנן מנגנון מדויק ויעיל להפצת מידע אסטרטגי. בעולם שבו לוחמה נרטיבית ופעולות פסיכולוגיות הפכו לחלק בלתי נפרד מסכסוכים מודרניים, התקשורת המכוונת והמבוקרת של הישגים אסטרטגיים היא בעצמה מרכיב בהרתעה. הרתעה יעילה אינה רק תוצר של כוח צבאי; היא דורשת שכנוע דעת קהל, חיזוק הלכידות החברתית ובניית אמון הציבור ביכולתה של המערכת להבטיח את הביטחון הלאומי.
בסופו של דבר, יש לראות את הקמת המועצה הלאומית להגנה כצעד הכרחי בהתאמת הארכיטקטורה הביטחונית הלאומית של איראן למציאות של הסדר העולמי החדש. בעוד ש"עוצמה רכה" נותרה אבן יסוד בסמכותה של איראן, קיימות ההרתעה תעמוד בפני אתגרים ללא גישה חכמה לחיזוק מרכיבי הכוח הקשה ולניהול השיח הציבורי. בסופו של דבר, יעילותה של מערכת זו תלויה בשילוב מדויק של "עוצמה קשה", דיפלומטיה יעילה וניהול דעת הקהל - שילוב המסוגל להבטיח את ביטחונה הלאומי של איראן באופן בר-קיימא לנוכח איומים מתעוררים.