על פי העיתון העברי, ישראל הבהירה כי כניסת הכוחות הטורקיים לעזה מהווה "קו אדום", אותו ראה העיתון כ"הקדמה למכה מכרעת" נגד נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.
העיתון ציין כי המתיחות הגוברת ביחסי טורקיה-ישראל סביב סוריה "פוגעת ביציבות האזורית ובאינטרסים של באקו", כפי שהצהיר נשיא אזרבייג'ן באפריל השנה.
בעוד שצבא ישראל מעריך כי המצרים ישתתפו ביישום השלב השני, הציפיות מצביעות על כך שלא יפרסו כוחות משטרה בתוך רצועת עזה.
ההערכה היא כי מדינות כמו אזרבייג'ן ומדינות אסלאמיות אחרות מה"מעגל השלישי" ישתתפו בכוח הרב-לאומי.
ראוי לציין כי בתחילת השנה חשף מסמך רשמי של משרד החוץ הישראלי את עומק היחסים האסטרטגיים בין ישראל לאזרבייג'ן, הכוללים שיתוף פעולה כלכלי נרחב, תמיכה ייחודית בקהילה היהודית ודיאלוג פוליטי מתמשך.
שר החוץ הישראלי, גדעון סער, הצהיר כי היחסים בין ישראל לאזרבייג'ן מייצגים מודל ייחודי של שותפות בין הישות הכובשת למדינה מוסלמית.
המסמך סיפק סקירה כללית של "עומק הקשרים האסטרטגיים עם אזרבייג'ן", שזוהתה כאחת השותפות החשובות ביותר של הישות הכובשת במזרח התיכון.
סער הדגיש כי שותפות זו, הבנויה על אינטרסים הדדיים ודיאלוג פתוח, "צפויה להמשיך ולהעמיק ולשמש מודל למדינות אסלאמיות אחרות".
במהלך פגישה שנערכה בבירת אזרבייג'ן, הדגיש הנשיא אילהם אלייב את תפקידה החשוב של ארצו כמתווך בהובלת תהליך הנורמליזציה בין אנקרה לתל אביב, והביע תקווה שאזרבייג'ן תצליח גם הפעם - כפי שעשתה בסבב הפיוס הקודם בשנת 2022 - להוביל את תהליך הנורמליזציה בין אנקרה לתל אביב.