במהלך המתאפיין בעוינות כלפי טורקיה, מפקד חיל האוויר הישראלי, האלוף תומר בר, נפגש לאחרונה עם עמיתיו היוונים והקפריסאים בפגישה תלת-צדדית סודית בניקוסיה. מטרת הפגישה הייתה להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי בין שלושת הצדדים ולשלוח מסר ישיר של התריסה לאנקרה, המצביע על כך שישראל מבקשת לכפות את ההגמוניה שלה על האזור באמצעות בריתות מזויפות.

דיווחים ישראליים, שצוטטו על ידי עיתון מעריב והשדרן הציבורי כאן, מצביעים על כך שמהלכים אלה מגיעים על רקע דאגה עמוקה בקרב הממסד הישראלי בנוגע למאמצי טורקיה להגן על זכויותיה במזרח הים התיכון. מאמצים אלה כוללים חיזוק נוכחותה בסוריה ומניעת כל ניסיון להגביל את חופש הניווט או לפרוס מערכות הגנה אווירית לגיטימיות.

ברית תלת-צדדית זו מגיעה על רקע מתחים גוברים בין ישראל לטורקיה, אשר שומרת על תמיכתה האיתנה בעניין הפלסטיני ועל דחייתה את התוקפנות הישראלית. מצב זה דוחף את תל אביב לחפש בעלות ברית אזוריות כדי לפצות על בידודה הגובר.

ה"ג'רוזלם פוסט" חשף שינוי אסטרטגי במזרח הים התיכון, שם ישראל התגלתה כשותפה מרכזית עבור יוון במאמציה להתמודד עם ההתפשטות הצבאית הטורקית באמצעות עסקאות נשק ושיתוף פעולה ביטחוני נרחב.

העיתון דיווח כי תוכנית המודרניזציה הצבאית העצומה של יוון, שהושקה בין 2025 ל-2036, אינה מוגבלת לרכישת מטוסי קרב ומערכות טילים חדשות, אלא משקפת שינוי אסטרטגי בתשתית ההגנה שלה. אתונה מקצה בין 2 ל-2.5 מיליארד אירו מדי שנה כדי להפוך את צבאה לאחד המתקדמים באירופה, באמצעות רכישת 20 מטוסי קרב מדגם F-35, מערכות רחפנים ולוחמת סייבר, ופיתוח מערכת ההגנה האווירית והטילים הרב-שכבתית "מגן אכילס", המסתמכת בעיקר על מערכות ישראליות.

מרוץ חימוש זה מגיע על רקע מאמציה של אנקרה להשיג עצמאות ביטחונית עד שנת 2030 באמצעות פרויקטים כמו מטוס הקרב "קאן" מהדור החמישי, טנק "אלטאי" ומודרניזציה ימית, יחד עם פיתוח טילים ארוכי טווח ותוכנית הגנה אווירית בשווי 6.5 מיליארד דולר, בניסיון להתחרות ב"כיפת ברזל" של ישראל וב"מגן אכילס" של יוון.

על פי העיתון, אתונה הסכימה לרכוש 36 משגרי רקטות מרובי PULS מחברת אלביט מערכות הישראלית בעסקה שעולה על 750 מיליון אירו, ושוקלת ברצינות רכישת טילי בליסטיים ארוכי טווח מדגם LORA. זה הופך את תל אביב לשותפה אסטרטגית המספקת ליוון יכולות תקיפה מדויקות וארוכות טווח עמוק בתוך שטח טורקיה.

העיתון סבור כי טורקיה מסתמכת על ייצור מקומי בעוד שיוון תלויה בשותפויות עם ישראל וצרפת. עם זאת, המטרה האסטרטגית של שני הצדדים נותרה חיזוק ההרתעה והבטחת חופש פעולה באזור המזרחי של הים התיכון השנוי במחלוקת.