בעקבות משבר כלכלי חסר תקדים שפקד את לבנון בשנת 2019, שהוביל לקריסה שיא בערך המטבע המקומי, הטילו הבנקים הגבלות מחמירות על כספי המט"ח של המפקידים, ובמיוחד דולרים אמריקאיים, על רקע מחסור חמור במטבע קשה.
"לאחר שש שנים של שיתוק, אנו מציגים היום את המסגרת המשפטית המקיפה הראשונה להשבת פיקדונות ולטיפול בפער הפיננסי", אמר ראש הממשלה תמאם סלאם במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה בגראנד סראייל בביירות, על פי סוכנות הידיעות הלאומית הלבנונית.
הוא הוסיף, "לאחר שנים של טלטלה, אנו מתחילים שלב חדש ממשלתנו התחייבה לעשות צדק למפקידים, ואנו מחדשים התחייבות זו".
הוא הסביר כי הצעת החוק נשלחה לשרי הקבינט שלו "לבדיקתם כהכנה לדיון בקבינט ביום שני הבא, בתקווה לאשרה ללא דיחוי".
הוא ציין כי "אלה שפיקדונותיהם נמוכים מ-100,000 דולר, המהווים 85 אחוז מכלל המפקידים, יקבלו את פיקדונותיהם במלואם מהבנקים". הוא ציין כי "החזר הפיקדונות יושלם תוך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים".
הוא הסביר כי "מפקידים בינוניים וגדולים (עם פיקדונות העולים על 100,000 דולר) יקבלו 100,000 דולר, בדיוק כמו מפקידים קטנים, ויקבלו אג"ח סחירות (בנקאיות) שוות ערך לערך יתרת הפיקדון שלהם, ללא כל ניכוי מהקרן".
סלאם סבר כי "אישור חוק זה יסייע בשיקום האמון בלבנון בקרב אחיה וחבריה, משום שהוא עומד בסטנדרטים הבסיסיים של קרן המטבע הבינלאומית".
בסוף 2019 פקד את לבנון משבר כלכלי חסר תקדים, שגרם לקריסה פיננסית הנחשבת לחמורה ביותר בעת החדשה, על פי הבנק העולמי, כאשר הלירה הלבנונית איבדה יותר מ-98 אחוז מערכה.
מאז, הלבנונים סובלים מתנאי חיים וחברה קשים כתוצאה מירידת ערך הלירה והמשכורות, ומחוסר היכולת של המדינה והמוסדות הפרטיים לתקן את המצב.
יתר על כן, אמון האזרחים במערכת הבנקאית קרס, והבנקים הפכו ללא מסוגלים לעמוד בבקשות משיכת דולרים, מה שמוביל לשחיקה בחסכונות האזרחים.