במאמר שפורסם בעיתון "מעריב", ציין בריק כי הדבר מחייב גיבוש אסטרטגיה מקיפה להבטחת הישרדותה ושגשוגה של ישראל.
הוא הוסיף כי "ריבוי האיומים והחזיתות הרבות מטילים עומס על מנגנון הביטחון, מאלצים אותו להתמודד עם האתגרים שמציבים עזה והאזור הצפוני, החשש מהסלמה בגדה המערבית והאפשרות לעימות עם איראן".
הוא ציין את הירידה במעמדה הבינלאומי של ישראל ואת המשך קמפייני החרם, דבר שמעלים שאלות לגבי יכולתה לפעול בזירה הבינלאומית ומציב קשיים בשמירה על קשרים אסטרטגיים חיוניים.
הגנרל במילואים סבור כי הירידה באמון הציבור במוסדות הממשלה ובמקבלי ההחלטות מובילה לקריסת החסינות, במיוחד לאור העובדה שסקרי דעת קהל מראים שרוב הישראלים מאמינים שהחלטות פוליטיות אינן מבוססות על שיקולים מקצועיים אלא על שיקולים פוליטיים.
הוא הוסיף כי "עלות המלחמה עצומה, ומחייבת הגדלה של תקציב 'הביטחון' בעשרות מיליארדי שקלים, וכתוצאה מכך גירעון הולך וגדל המהווה איום על הכלכלה לשנים הבאות".
זאת על רקע דיבורים על ירידה בשיעורי הצמיחה וחששות מירידה בהשקעות זרות במגזר ההיי-טק, הנחשב לגורם המניע החשוב ביותר של הכלכלה.
בריק הדגיש כי נתונים אלה, יחד עם עליית המחירים ויוקר המחיה הגבוה המכבידים על הישראלים, מדגישים את הצורך לגבש תוכנית להתמודדות עם המשבר הכלכלי ולהפחתת הוצאות מיותרות.
באשר לפילוגים פנימיים, אמר, "למרות הדיבורים על חוסן חברתי ולכידות, הפילוגים הפוליטיים, החברתיים והדתיים בישראל נותרו עמוקים ומאיימים על האחדות".