ההחלטה התקבלה ברוב של 151 קולות בעד, 11 נגד ו-11 נמנעים. היא הוגשה על ידי פלסטין, ירדן, ג'יבוטי, סנגל, קטאר ומאוריטניה, והוצגה במושב ה-80 של העצרת הכללית תחת סעיף 35 בסדר היום.
ההחלטה אישרה מחדש את אי-קבילות רכישת שטחים בכוח ואת הצורך לשמור על אחדותם ושלמותם הטריטוריאלית של השטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים.
היא הדגישה את חובותיה של ישראל, ככוח הכובש, לא למנוע מהעם הפלסטיני לממש את זכותו להגדרה עצמית, כולל הקמת מדינה עצמאית וריבונית על כל שטחו הכבוש, תוך חיים צד לצד ישראל בגבולות בטוחים ומוכרים בינלאומיים. ההחלטה הביעה את דחייתה המוחלטת של כל ניסיון לחולל שינוי דמוגרפי או גיאוגרפי ברצועת עזה, כולל כל צעד שיקטין את גודלה, ומאשרת כי עזה היא חלק בלתי נפרד מהשטח הפלסטיני שנכבש ב-1967.
ההחלטה קראה גם לכל המדינות לעמוד בהתחייבויותיהן על פי מגילת האומות המאוחדות והחלטות מועצת הביטחון, לרבות אי הכרה בשינויים בגבולות שלפני 1967, ובמיוחד בכל הנוגע לירושלים, אלא אם כן יוסכם על כך באמצעות משא ומתן בין הצדדים.
היא דרשה עוד כי מדינות יימנעו מחתימה על כל הסכם עם ישראל המכיר במשתמע בריבונותה על השטחים הכבושים ומאפליה בין שטחיהן לבין השטחים הכבושים בכל עסקה רשמית. כמו כן, היא קראה להימנע ממתן כל תמיכה שעלולה לתרום לפעילויות התנחלות בלתי חוקיות, תוך הקפדה על הוראות החלטת מועצת הביטחון 465 (1980), והבטחת כיבוד החוק הבינלאומי באמצעות הפעלת מנגנוני אחריות התואמים את הוראותיו.