דו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) קרא לאיראן לאפשר בדיקות ואימות של מלאי האורניום המועשר שלה, ובמיוחד האורניום המועשר הרגיש ביותר, בהקדם האפשרי. בקשה זו הגיעה בעקבות סכסוך מתמשך בין איראן לסבא"א, שהחריף לאחר מלחמתה בת 12 הימים של ישראל עם איראן ביוני 2015. במהלך מלחמה זו, מתקני גרעין איראניים מרכזיים, כמו נתנז, פורדו ואספהאן, היו מטרה לתקיפות אוויריות ישראליות ואמריקאיות. זאת למרות העובדה שמתקנים אלה והפעילות האיראנית בהם היו תחת פיקוח מלא של סבא"א. הדו"ח החדש של רפאל גרוסי מגיע לאחר שאיראן, רוסיה וסין הכריזו רשמית על סיום המנדט של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) במסגרת תוכנית הפעולה המשותפת המקיפה (JCPOA) במכתב משותף לגרוסי בסוף אוקטובר 2015.

הסוכנות לאנרגיה אטומית דיווחה כי לא הצליחה לאמת את מצב מלאי האורניום המועשר של איראן מאז מלחמת 12 הימים ביוני 2015. הדו"ח קובע כי היעדר הגישה לחומר גרעיני זה במשך חמישה חודשים עיכב משמעותית את תהליך האימות ופגע בידע ובמומחיות המתמשכים של הסוכנות בנוגע למלאי החומר הגרעיני הקודם של איראן.

הסוכנות תיארה את המצב כ"דאגה רצינית" והזהירה מפני הצורך הדחוף לאמת את מלאי החומר הגרעיני שהוכרז בעבר על ידי איראן כדי לטפל בחששות בנוגע ל"אפשרות של הסטת חומר גרעיני שהוכרז לשימושים שלווים".

הסוכנות הדגישה את החשיבות של גישה מיידית למלאי החומר הגרעיני של איראן, ובמיוחד אורניום מועשר מאוד, וקראה לאיראן לחדש את פעילויות ההגנה שלה במסגרת אמנת אי-הפצת נשק גרעיני (NPT). הדו"ח מאשר כי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) לא הצליחה עד כה לגשת ולבדוק מתקנים גרעיניים שלא נפגעו מהמלחמה, למעט אלה שלא ניזוקו. היא לא הצליחה לגשת לאתרים שהופצצו, כמו נתנז ופורדו.

על פי סוכנות הידיעות AP ואל ג'זירה, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הודיעה כי פקחיה נסעו לאיראן ב-12 בנובמבר כדי לבדוק את מרכז הטכנולוגיה הגרעינית באספהאן (הממוקם 350 קילומטרים דרום-מזרחית לטהרן), בו נמצאים שלושה כורי מחקר ומעבדות שנבנו על ידי סין הקשורים לתוכנית הגרעין והותקפו במהלך המלחמה.

פקחי סבא"א ביקרו גם בכמה מתקנים גרעיניים אחרים, כולל כור המחקר בטהרן. עם זאת, הסוכנות טוענת כי שחזור "תמונה מלאה של מלאי הגרעין של איראן" יהיה קשה.

על פי הדו"ח האחרון של הסוכנות מספטמבר 2025, איראן מחזיקה ב-440.9 קילוגרמים של אורניום מועשר ל-60%. הסוכנות מאמינה שכמות זו של חומר איראני היא רק צעד טכני קצר מהעשרה של 90% (הרמה הנדרשת לנשק גרעיני). זאת למרות התעקשותה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, הן לפני והן אחרי מלחמת 12 הימים בין ישראל לארצות הברית, כי תוכניתה הגרעינית היא לחלוטין לצורכי שלום, ולמרות העובדה שאף דו"ח של הסוכנות טרם הצביע על סטייה כלשהי ממסלול זה.

בראיון שנערך לאחרונה, הזהיר מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, כי אם איראן תתחמש בתוכניתה, כמות זו עשויה להספיק לייצור עד 10 פצצות גרעיניות, אם כי פקיד הסוכנות הדגיש כי אין ראיות לכך שאיראן מבקשת לרכוש נשק גרעיני.

מדוע הגבילה איראן את שיתוף הפעולה שלה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)?

איראן השעתה את שיתוף הפעולה שלה עם סבא"א לאחר 12 הימים של המלחמה, והאשימה את הסוכנות באי גינוי ההתקפות ובהעברת מידע רגיש לישראל. עם זאת, בתחילת ספטמבר 2015 הושג הסכם בקהיר בין רפאל גרוסי לשר החוץ סייד עבאס עראקצ'י לחידוש הבדיקות, שיאפשר בדיקה של מתקנים שלא ניזוקו כמו תחנת הכוח הגרעינית בבושהר, כור המחקר בטהרן ושלושה אתרים נוספים בטהרן. מאוחר יותר באותו חודש, לאחר שהטרויקה האירופית החזירה את הסנקציות של האו"ם באמצעות מנגנון ה-snapback, איראן השעתה את יישום הסכם קהיר.

איראן מחויבת לשיתוף פעולה במסגרת אמנת אי-הפצת נשק גרעיני (NPT), אך במכתב לסבא"א מיום 11 בנובמבר, היא הצהירה כי כל שיתוף פעולה יהיה מותנה בהחלטה של ​​המועצה העליונה לביטחון לאומי. דיווחים בתקשורת שפורסמו ב-72 השעות האחרונות בנוגע לדו"ח החדש של רפאל גרוסי ציטטו הצהרות של דובר הממשלה ודובר משרד החוץ. דובר משרד החוץ, אסמעיל בגאיי, הצהיר כי איראן תעמוד בהתחייבויותיה כל עוד תישאר חברה באמנת אי-הפצת נשק גרעיני.

חלק מהדיווחים הללו ציטטו גם הצהרות של דוברת הממשלה, פאטמה מוהג'ראני, שאמרה כי איראן מוכנה לנהל משא ומתן, אך רק בתנאי שארצות הברית תוותר על דרישותיה הלא מציאותיות, כגון הפסקה מוחלטת של העשרת אורניום והגבלות על תוכנית הטילים הבליסטיים שלה.

הצהרתו של הנשיא מסעוד פזקיאן כי איראן תבנה מחדש את מתקניה הגרעיניים הוצגה גם היא באופן בולט בדיווחים אלה.

דו"ח סבא"א החדש פורסם על רקע משא ומתן עקיף שנתקע בין איראן לארצות הברית מאז תחילת מלחמת ישראל. איראן טוענת כי היא תנהל משא ומתן רק אם ארצות הברית תוותר על דרישותיה המרביות.

לאחר סבבי משא ומתן רבים עם איראן, קבעה הטרויקה האירופית כי הטלת הסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם על איראן תושעה רק אם איראן תיכנס למשא ומתן ישיר עם ארצות הברית, תחזור לשיתוף פעולה מלא עם סבא"א ותבהיר את מצב מלאי האורניום שלה. איראן פירשה תנאים אלה ככניעה והטלת דרישות עוד לפני תחילת המשא ומתן, ולכן דחתה אותם.

בעוד שהתקשורת בין שר החוץ האיראני למנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) נמשכת, הסוכנות ביקשה מאיראן להגיש דו"ח מיוחד, בהתאם להסכם הבטיחות, המפרט את מיקום ומצב החומרים הגרעיניים שלה, כולל מאגרי האורניום המועשר שלה, ואת מצב המתקנים שניזוקו במהלך המלחמה. הסוכנות טוענת כי ללא דו"ח זה, היא אינה יכולה להבטיח את אופייה השליו של תוכנית הגרעין של איראן.

בעיצומו של הסכסוך המתמשך בין איראן לסבא"א, תפקידו של רפאל גרוסי, ששואף גם לתפקיד מזכ"ל האו"ם, נחשב מכריע ומרכזי. לאחר תחילת המלחמה בישראל, איראן האשימה את מנכ"ל סבא"א במתן פלטפורמה להכשרת התקיפה על מתקניה הגרעיניים, לאחר שטהרן הגישה דו"ח שנחשב מוטה וחסר בסיס. סירובה של הסוכנות לגנות את התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים העמיק את הקרע בין איראן לסבא"א.

במהלך החודש האחרון, גרוסי הצהיר שוב ושוב כדי לשמור על נושא הגרעין האיראני בחיים, על רקע שטף חדשות על מלחמת עזה, המלחמה באוקראינה והתפתחויות בינלאומיות אחרות. בהצהרה למועצת המנהלים של סבא"א באוקטובר 2025, הוא הודיע ​​כי הסוכנות מאמינה שרוב האורניום המועשר של איראן נותר באתרים באספהאן, נתנז ופורדו. הוא טען כי איראן מעניקה לפקחי סבא"א גישה מוגבלת בלבד לאתרים אלה.

בראיון במטה האו"ם ב-30 באוקטובר, גרוסי חזר והדגיש כי איראן אינה מפתחת נשק גרעיני ואינה מעורבת כעת בתוכנית כזו. בתגובה לדיווחים בתקשורת, רפאל גרוסי אישר כי זוהתה פעילות ליד מתקני גרעין איראניים, אך הדגיש כי אין מדובר בפעילות העשרה.

אחת מהצהרותיו הבולטות ביותר של גרוסי, בהתייחסה לעמדת איראן בנוגע לשינוי בשיתוף הפעולה שלה עם סבא"א לאחר מלחמת שנים עשר הימים, הייתה: "איראן לא יכולה לצפות שהסוכנות תגיד, 'בגלל המלחמה, אתם נמצאים בקטגוריה אחרת'. אחרת, הייתי חייב לומר שאיבדנו כל פיקוח על תוכנית הגרעין האיראנית."

ניתן לומר כי הצהרותיו של גרוסי בתקופה זו התמקדו בשני צירים עיקריים: חששות טכניים וביטחוניים בנוגע לקושי בגישה למאגרי אורניום, והתקווה לדיפלומטיה באמצעות משא ומתן טכני. מה שנראה כי התעלם ביחסיו של גרוסי עם איראן הם האירועים בשטח. איראן לא רק לחמה במלחמת שנים עשר הימים, אלא גם, הודות להחלטת הטרויקה האירופית ולתמיכת ארצות הברית, הופעל מנגנון ה-snapback לסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם נגד איראן. למרות המחלוקת המשפטית המתמשכת בין איראן, סין ורוסיה מצד אחד, לבין המערב מצד שני, בנוגע ללגיטימיות השימוש במנגנון זה, לא ניתן להתעלם מהשפעת ההתפתחויות הללו על מצבה הפוליטי, הכלכלי והביטחוני של איראן. בהתחשב בהתעקשותה של ארצות הברית להמשיך ולהטיל את דרישותיה המרביות במשא ומתן עם איראן, איראן אינה צפויה לקבל הסכם קבוע מראש ומוכתב, ולוותר על כל קלפי המשא ומתן שלה.