קטע הפתיחה של תוכנית חדשות ישראלית גדולה עורר סערה רבה בזירה הפוליטית והתקשורתית לאחר שהמגיש פתח את מהדורת החדשות במשפט לא שגרתי: "ברוכים הבאים למדינה ה-51 של ארצות הברית של אמריקה".

הביטוי נאמר בנימה סרקסטית ולועגת, וצופים ראו בו ביקורת עדינה על ממשלתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לאור מה שהם רואים כתלות גוברת בוושינגטון לקבלת החלטות מכריעות, במיוחד אלו הקשורות לסכסוך ברצועת עזה.

לדברי אנליסטים ישראלים, השימוש בביטוי זה לא היה רק טעות או פליטת פה, אלא ביטוי למציאות הפוליטית בתל אביב, שם ארצות הברית הפכה לשחקן העיקרי בהכוונת מהלך המלחמה, הפסקות האש וחלוקת הסיוע, בנוסף להשפעה על החלטות ביטחוניות וצבאיות רגישות.

מספר משקיפים סבורים כי הלעג הציבורי, שהופיע בהודעה רשמית, מייצג אינדיקציה ברורה לכעס העממי והתקשורתי כלפי תפקודה של ממשלת נתניהו, אשר תוארה ככאלה שאיבדה את עצמאותה בקבלת החלטות לאומיות והפכה לישות תחת מה שחלק מהמבקרים כינו "חסות אמריקאית".

ביקורת זו מגיעה בתקופה של הסלמה במתיחות בין תל אביב לוושינגטון, על רקע לחץ אמריקאי להפסיק את הפעולות הצבאיות האינטנסיביות בעזה ולפתוח לצמיתות מעברים הומניטריים כדי להבטיח את כניסת הסיוע. היא עוסקת גם בחילוקי דעות הקשורים למה שמכונה "היום שאחרי" המלחמה ולממשל רצועת עזה לאחר סיום הפעולות.

בינתיים, ממשל ארה"ב מתח ביקורת מפורשת על ראש ממשלת ישראל על מה שתיאר כהפרות הומניטריות שלו בעזה. נתניהו דחה ביקורות אלה, וטען כי ישראל מקבלת את החלטותיה הריבוניות באופן עצמאי.

עם זאת, ישנם משקיפים בישראל הסבורים כי הרטוריקה האמריקאית המתגברת והמגבלות של הבית הלבן על אספקת נשק מתקדם חשפו את מגבלות עצמאות קבלת ההחלטות של ישראל.

הסרטון, שכלל את הביטוי הסרקסטי, התפשט במהירות ברשתות החברתיות, שם הוא זכה לאינטראקציה נרחבת מצד עיתונאים ופעילים ישראלים. חלקם ראו בביטוי את המציאות המשפילה שבה נמצאת תל אביב, בעוד שאחרים הגנו על הקשר האסטרטגי עם וושינגטון, וראו בו עמוד תווך של ביטחון הישות הציונית מאז הקמתה.

חלק מהאנליסטים ציינו כי סרטון זה עשוי להצביע על קרע באמון בין התקשורת הישראלית לממשלה, במיוחד לאור הביקורת הגוברת המופנית כלפי נתניהו וצוות הביטחון שלו מאז פרוץ המלחמה בעזה.

עד כה, הערוץ ששידר את מהדורת החדשות לא פרסם הצהרה רשמית, וגם משרד ראש הממשלה לא פרסם תגובה כלשהי. כלי תקשורת אחרים בעברית הגבילו את סיקור הסרטון לדיווחים סאטיריים, מבלי לאשר או להכחיש האם השדרן התכוון לביקורת פוליטית ישירה.

זו אינה הפעם הראשונה שנתניהו מתמודד עם ביקורת פנימית דומה. בחודשים האחרונים חלה הסלמה ברטוריקה התקשורתית המתנגדת לו, במיוחד לאור הפער המתרחב בין הממשלה למערכת הצבאית בנוגע לניהול המלחמה ועתידה.