שנתיים לאחר התנועה ההיסטורית של היואן מעל הדולר במרץ 2023, נתונים לשנת 2025 מראים כי מגמה זו לא הייתה זמנית, אלא בת קיימא ומבנית. חלקו של היואן בתשלומים ותקבולים בינלאומיים של סין התייצב סביב 51-53%, בעוד שהדולר נמצא במקום השני עם כמעט 43%. התפתחות זו הפכה את סין למובילה מרכזית בתהליך הדה-דולריזציה העולמי. מאז 2010, כאשר חלקו של היואן בסחר חוצה גבולות היה קרוב לאפס, בייג'ינג נקטה באסטרטגיה שיטתית ורב-גונית לבינלאומיות המטבע הלאומי שלה. השקת רשת נרחבת של קווי החלפת מטבע דו-צדדיים עם יותר מ-40 מדינות, פיתוח מערכת התשלומים הבינלאומית CIPS כחלופה ל-SWIFT, והרחבת השימוש ביואן בחוזי אנרגיה וסחורות אסטרטגיים הם שלושת עמודי התווך העיקריים של מדיניות זו. סנקציות פיננסיות מערביות נגד רוסיה בשנת 2022 ואיומים דומים נגד סין הראו לבייג'ינג כי הסתמכות על מערכת הדולר יוצרת פגיעות אסטרטגית. בתגובה, סין ביקשה ליישב את חשבונות הסחר שלה עם שותפות מרכזיות, כמו רוסיה, ערב הסעודית, ברזיל ואינדונזיה, ביואן. צעד זה, יחד עם שיפור יציבות המטבע, חיזק את השפעתה הפיננסית של בייג'ינג באסיה ובדרום הגלובלי. עם זאת, כלכלנים סבורים כי ליואן עדיין יש דרך ארוכה לעבור לפני שיוכל באמת להתחרות בדולר ביתרות המט"ח העולמיות. שקיפות מוגבלת בשווקים הפיננסיים של סין ובקרות הון הן מכשולים עיקריים. אף על פי כן, המשך מגמה זו מרמז כי עידן הדומיננטיות המוחלטת של הדולר מגיע לסיומו, וכי המערכת המוניטרית העתידית תהיה רב-קוטבית ומאוזנת יותר, כזו שבה "היואן הסיני" ימצא בית יציב.