על פי עיתון מעריב, רוטשילד דיבר על ההכנות המתמשכות ואמר: "עם שכיכת הלחימה, שירותי בריאות הנפש יתחזקו, כך שאלו שטרם פנו לעזרה ומעוניינים לעשות זאת למחרת יוכלו לקבל את התמיכה הנדרשת". הוא הדגיש כי "יהיו יותר אנשים שיפנו לעזרה לאחר סיום המלחמה. חיילים עסוקים כעת בלחימה, ויש נתונים המוכיחים שאחרי הלחימה, יותר אנשים פונים לעזרה, והבעיה מתעוררת לעתים קרובות דווקא כאשר הלוחם מוריד את אפוד המגן שלו. אני מאמין לחלוטין שחיילים רבים כבר בוחרים לפנות לעזרה במהלך קרבות, ובכל זאת אנו נערכים ליום שאחרי סיום הלחימה". כשנשאל האם חיל הרפואה של צה"ל היה מוכן לקרב כה ארוך, הן מבחינת הלחימה והן מבחינת ההשפעה הפסיכולוגית על החיילים, השיב ראש מחלקת בריאות הנפש בצבא: "בדיקת מקרי התאבדות אחרונים מראה שחיילים לא פנו לעזרה ממערכת בריאות הנפש". הוא הוסיף, "יש השקעה משמעותית בתחום הזה, ולצערנו רוב החיילים שהתאבדו לאחרונה לא פנו לעזרה משירותי בריאות הנפש. אילו היו עושים זאת, היינו עושים כל שביכולתנו כדי לעזור להם. אנו נוקטים גם ביוזמות פרואקטיביות לתקשורת עם חיילים לאחר האירועים, ורוב היחידות מבצעות שחרור פסיכולוגי עם היציאה מהקרב".

עיתון מעריב דיווח כי ועדת המשנה למשאבי אנוש של צה"ל, בראשות חבר הכנסת אלעזר שטרן, התכנסה אתמול כדי לדון במאמצי הצבא למנוע התאבדויות בקרב חיילים.
רמטכ"ל מנהלת משאבי אנוש בצה"ל, תת-אלוף אמיר ודמני, אמר: "אכן יש עלייה במספר ההתאבדויות, ואני לא חושב שאני מפתיע אף אחד. אנחנו לא מדברים על גל, אבל כל מקרה הוא מקרה שלא אמור לקרות. בשנים 2024-2025 תהיה שילוב מסיבי של מאות אלפי חיילי מילואים, מספר חסר תקדים בהשוואה לשנים 2022-2023".
כשנשאל אם יוכל לפרט את מספר המקרים שעדיין נמצאים בחקירה, הוא ענה: "אני לא רוצה להגיב על כך. כל מקרה נמצא בחקירה, ואני לא רוצה לחשוף מספרים. אתם יכולים להמעיט בחשיבות דבריי אם תרצו. צה"ל פועל ברציפות, לאורך השנים, כדי להפחית את מקרי ההתאבדות בקרב חיילים. מאז ה-7 באוקטובר, צה"ל מתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת וחמורה. ישנן תגובות רחבות ומתאימות שחייבות להינתן כדי להתמודד עם מציאות זו".