בשיחת וידאו אמש עם שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה, ושר החוץ של האיחוד האירופי, הצביע שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י על עובדה שלא ניתן עוד להתעלם ממנה: ארצות הברית היא שפרשה מהסכם הגרעין משנת 2015, ולא איראן. וושינגטון היא זו שבחרה באפשרות הצבאית ופרשה משולחן המשא ומתן ביוני השנה, במקום לחזור לדרך הדיפלומטית. עראקצ'י הבהיר בשיחה כי כל סבב משא ומתן חדש יתאפשר רק אם המערב יהיה מוכן לקבל הסכם מאוזן והוגן, במקום להמשיך להסתמך על מדיניות מיושנת של איומים ולחץ. לדברים אלה משמעות רבה במיוחד בעקבות תוקפנותה של ישראל נגד איראן, שהציתה את 12 הימים של ההגנה המקודשת של הרפובליקה האסלאמית נגד המשטר הציוני, יחד עם התקפות אמריקאיות ישירות על התשתית הגרעינית של איראן. טהרן הכריזה בבירור כי הדרך לדיפלומטיה פתוחה, אך דרך זו אינה יכולה להיות משולבת עם איום של מנגנון הפעלה או הטלת סנקציות של מועצת הביטחון, וגם לא עם תוקפנות צבאית והתקפות על שולחן המשא ומתן. איראן הוכיחה שלעולם לא תהיה הצד החלש, בין אם בשדה הקרב ובין אם בשולחן המשא ומתן, ותעביר את המסר שלה בצורה ברורה וחד משמעית, בין אם בשדה הקרב ובין אם בזירה הדיפלומטית.
12 ימים של הגנה קדושה: עדות לחולשת ההרתעה המערבית
קמפיין ההגנה הקדושה של איראן, שנמשך 12 ימים נגד התוקפנות הישראלית, שהסתיים בהפסקת אש זמנית שברירית, חשף את פניו האמיתיות של המשבר. וושינגטון ותל אביב לא הצליחו לשנות את מאזן הכוחות לטובתן, בעוד איראן הוכיחה את יכולתה להבין את מגרש המשחקים ולכוון את מטרותיה בשטח. עם זאת, מומחים אסטרטגיים סבורים כי מלחמה זו אינה סוף הסיפור, אלא תחילתו של פרק חדש במתחים האזוריים, וכי הפסקת האש הנוכחית היא רק הפוגה קצרה להתאוששות.
אחת הסוגיות החשובות המטילות צל על השיחות הפוטנציאליות בין איראן לשלוש מדינות אירופה היא שיישום האיומים החמורים ביותר שהופנו עד כה כלפי איראן, שמטרתם להניא אותה מלהמשיך בתוכנית הגרעין השלווה שלה, לא השיג את התוצאה הרצויה עבור המערב. התקיפות האמריקאיות על מתקנים איראניים רגישים, ולא כאמצעי הרתעה, פורשו כאינדיקציה לבלבול האסטרטגי של הבית הלבן בטיפולו באיראן. התקיפה על מתקני הגרעין, מבלי להשיג תוצאה פוליטית מוחשית, רק העמיקה את המחלוקות והחריפה את המשבר.
תגובת מדינות המפרץ הערביות: גישור או דאגה עמוקה?
למרות שהסכסוך לא גלש למפרץ הערבי במהלך תוקפנותו של המשטר הציוני נגד שטח איראן, למעט מתקפת התגמול האיראנית על בסיס ארה"ב באל-עודיד בקטאר, ההתפתחויות האחרונות הציבו את מדינות המפרץ הערביות במצב קשה, מחשש שהסכסוך עלול להתפשט לאזור אסטרטגי זה. מדינות אלו מודעות היטב לכך שהמתחים המתמשכים בין איראן, ארצות הברית וישראל עלולים לערער את היציבות במפרץ הערבי האסטרטגי. דאגה זו גרמה לחלק מהמדינות הללו לדון ברעיונות ביטחון משותפים עם איראן, הן בסתר והן בחוגים דיפלומטיים. המפרץ הערבי הגיע לנקודה שבה כל טעות בחישוב עלולה להפוך אותו לזירה מרכזית למשבר.
אירופה ודיפלומטיה של איומים: פתרון או מבוי סתום?
שלוש המדינות האירופיות, יחד עם שר החוץ של האיחוד האירופי, מבקשות לשמור על התהליך הדיפלומטי בחיים. עם זאת, האיום החוזר ונשנה של הפעלת מנגנון ההדק לא רק החליש את הדיפלומטיה אלא גם הגביר את חוסר האמון של טהרן בכנות המערב במשא ומתן. האירופאים הבינו כי שימוש במנגנון ההדק, במקום לאלץ את איראן לסגת, עלול להוביל להסלמה בפעילות הגרעינית ולחסום למעשה את הדיפלומטיה.
הזמן אוזל, והזמן אוזל לטובת כל הצדדים.
הזמן אינו לטובת אף אחד. היעדרם של פקחי סבא"א מאיראן הפך את הסיכויים להסכם לקודרים עוד יותר, ואירופה יודעת היטב שמועדים מלאכותיים לא יעצרו את המשבר. אם מגמה זו תימשך, הסבירות שהמשבר יתפשט למפרץ הפרסי תגדל באופן דרמטי, אזור שאינו יכול לסבול מלחמה חדשה.
שיחותיו של אראג'צ'י עם שרים אירופאים חיזקו את האפשרות לסבב משא ומתן חדש בין איראן לאירופה. מדינות אירופה הודיעו גם כי ידחו את הפעלת מנגנון ההדק עד סוף הקיץ כדי לתת לדיפלומטיה הזדמנות נוספת.
שיחותיו של אראג'צ'י אמש עם שרי החוץ האירופיים, למרות אופיין הדיפלומטי, נשאו מסר עמוק: איראן מוכנה לנהל משא ומתן, אך לא בשפת האיומים והלחץ. מלחמת 12 הימים, התקיפות האמריקאיות והאיום במנגנון הדק הם כולם פעמוני אזעקה, ואם יתעלמו מהם, הם יובילו את האזור למשבר בלתי נשלט. זה הזמן הנכון לחשיבה מחודשת רצינית על המדיניות ולחזרה לדיפלומטיה ריאליסטית, לפני שההחלטות יילקחו מידי הגורמים השחקנים.