מיד לאחר שובו מוושינגטון, נתניהו מיהר להיפגש בנפרד עם שני שותפיו הקיצוניים לקואליציה, בן גביר וסמוטריץ', כדי להרגיע אותם בכוונותיו ולמנוע מהם לסגת מהממשלה עקב התנגדותם הנחרצת לעסקת החילופים, אותה הם רואים כ"עסקת כניעה". לאחר הפגישה, נתניהו נראה פחות מודאג מבריאות הקואליציה, גמיש יותר, ונוטה יותר להשיג פריצת דרך במשא ומתן על הפסקת האש.
נראה כי "הרגעה" זו באה לידי ביטוי בתוצאות ישיבת הממשלה בליל ראשון. מקורות שהשתתפו בפגישה דיווחו כי נתניהו מראה את נכונותו להפגין גמישות בנוגע לנסיגה מציר מוראג, העובר בין רפיח לחאן יונס. הדבר יסלול את הדרך להצגת מפות מעודכנות של פריסת צבא הכיבוש ברצועת עזה, שונות מאלה שנדחו על ידי חמאס, ויאפשר השגת נוסחאות פשרה שיאפשרו את ההכרזה על הסכם.
נתניהו מודע לכך ששני שותפיו הקיצוניים, שהתנגדו פעמיים לעסקאות חילופים, יתנגדו להן גם הפעם. עד כה הם נמנעו מאיימים לפרוש מהממשלה או לפזר את הקואליציה על רקע הסכם הפסקת האש, אשר נראה כי יבטיח רוב בכנסת ובממשלה ללא קולותיהם של בן גביר, סמוטריץ' ומפלגותיהם.
נתניהו הרגיע מיד את חששותיהם של שותפיו הימניים בנוגע למשא ומתן על הפסקת האש, וכבר פרצו שותפיו החרדים בכעס על משבר חוק ההתחמקות מגיוס, שנתניהו הבטיח לאשר לפני חודשים אך מעולם לא עשה זאת.

מפלגות ש"ס ויהדות התורה, המייצגות את הציבור החרדי בכנסת, הודיעו כי הן מתכוננות לפרישה מהממשלה והקואליציה עקב חוסר התקדמות בחוק המסדיר את פטורם של תלמידי ישיבה חרדים משירות חובה. הפעם, נראה כי יו"ר ש"ס, אריה דרעי, שנמנע בעבר מצעדים דומים, מוביל באופן אישי את המאמצים לפרישה משותפת של כל הנציגים החרדים מהממשלה.
סבלנותה של הציבור החרדי אוזלת, ובבסיסיהם ניכרת תסכול וכעס עזים על חוסר התקדמות בחוק המסדיר את התחמקות משירות צבאי על ידי תלמידי ישיבה. זאת כתוצאה מהיסוסם של נתניהו ואדלשטיין לנקוט בצעדים מעשיים להעברת החוק בכנסת.
הפעם, נראה כי הרבנים הורו להנהגה הפוליטית לתת לנתניהו חלון אחרון של 24 שעות להתקדמות בחוק. אם הוא לא יעבור, צפויות החלטות מכריעות, שיובילו להתפטרותו מהקואליציה - צעד שסביר להניח שיוביל לפיזור הכנסת. "לנתניהו לא נותרה ברירה אחרת", לדברי המנהיגים החרדים.

אריה דרעי, מנהיג ש"ס, המוביל את התנועה הזו, יודע כי הצעת החוק כוללת תיקונים שלא יאושרו על ידי הגופים הרבניים הבכירים של מפלגתו. לכן הוא מנסה באופן פעיל למנוע את אישור החוק, ומעדיף לקדם את התפטרותו מהממשלה מאשר להעבירו בצורתו הנוכחית. כדי להימנע מהאשמה באחריות לפירוק ממשלת הימין, דרעי דוחף את יהדות התורה להתפטר תחילה, ולאחר מכן את ש"ס.
למרות שש"ס ויהדות התורה אינן מודיעות כעת על כוונתן לפזר את הכנסת, אלא לפרוש מהממשלה והקואליציה בשלב הראשוני, נתניהו, בעקבות איומיהם, נפגש במהירות עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין, ודרש ממנו להגיש במהירות הצעת חוק. הוא התחייב להגישה עד סוף השבוע. באשר לאדלשטיין, שנאמר שהוא שונא את נתניהו, הוא מוצא את עצמו בין החרדים, הדורשים ממנו להגיש חוק התחמקות, לבין סדן נציגי חיילי המילואים וחברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, הדורשים חוק גיוס אמיתי שיחייב חרדים להתגייס. חברי הכנסת החרדים טוענים שהם מרומים ואינם מאמינים שנתניהו ימלא את הבטחותיו ויעביר את חוק הגיוס במהלך מושב הכנסת הנוכחי. לכן, הם אינם שוללים את האפשרות לפרוש מהממשלה מבלי להפיל את הקואליציה, כפי שעשה בן גביר לאחר הפסקת האש הקודמת, ולחזור רק אם חוק הגיוס יובא להצבעה. משמעות הדבר היא שהם ינסו לחוקק את חוק הגיוס מחוץ לממשלה באמצעות לחץ פוליטי. המפלגות החרדיות מבינות שהגשה מחדש של הצעת חוק לפיזור הכנסת הפכה לבלתי אפשרית מבחינה משפטית ומעשית, בהתחשב בכך שהיא הוצגה ונדחתה לפני חודש. החוק הישראלי אינו מאפשר הצבעה שנייה על הצעת החוק עד שיחלפו שישה חודשים מההצבעה האחרונה. האפשרות היחידה שנותרה למפלגות החרדיות להפעיל לחץ על נתניהו היא לפרוש מהממשלה, במיוחד לאחר שחברי שני הגושים נמנעו מהצבעה עם הקואליציה על הצעות החוק שהציעה. דבר זה אילץ את הקואליציה למשוך את כל הצעות החוק שהיו אמורות להיות מועמדות להצבעה במליאה, מבלי שחרם זה גרם לנתניהו להביא את הצעת החוק להצבעה.

עם זאת, לאחר פגישה עם ראש הממשלה נתניהו, אדלשטיין צפוי להיפגש עם נציגים חרדים כדי לנסות להגיע להבנות שנראות קשות בשלב זה, במיוחד לאור העובדה שלא ניתן לאשר את החוק במהלך מושב הקיץ הנוכחי, והחקיקה תידחה במספר חודשים עד לאחר פגרת הקיץ של הכנסת. יתר על כן, צבא ישראל הודיע בשבוע שעבר כי המשטרה הצבאית תפתח בקמפיין מעצרים תוך שבועיים כדי ליישם את צווי הגיוס שנשלחו לעשרות אלפי צעירים חרדים. אם צו זה ייושם ו"תלמיד ישיבה אחד" ייעצר, לדברי מנהיגים חרדים, הם יתפטרו מיד מהממשלה.
מהלך זה עולה במקביל לדיווחים של מקורות עבריים כי מזכיר הממשלה יוסי פוקס ביקש משופטי בית המשפט העליון במהלך דיון חשאי ביום שני לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ראש השב"כ גם בתקופת הבחירות. זוהי אינדיקציה לכך שנתניהו נערך לאפשרות של הקדמת מועד הבחירות על רקע משבר הקואליציה.
גם אם נניח, לצורך הדיון, שממשלת נתניהו עלולה לקרוס עקב עמדותיהם הקשות של בן גביר וסמוטריץ' בנוגע לעסקה, או עקב נסיגת המפלגות החרדיות עקב משבר חוק הגיוס, ישראל, בכל מקרה, עומדת להיכנס לשנת בחירות. נתניהו סולל למעשה את הדרך לבחירות מוקדמות וכבר מנהל קמפיין, ומביע ביטחון כי ישיג ניצחון משמעותי עבור מפלגת הליכוד בבחירות שיבטיחו את חזרתו לראשות הממשלה. לכן, נתניהו צפוי להמשיך לדחוף לעסקת חילופים, לפחות בשלב הראשון שלה, ללא קשר למצב ממשלתו, שנראה כי היא צפויה לשרוד מעבר לפגרת הכנסת הנוכחית. לא ברור האם נתניהו, שבדרך כלל דוחה את החלטותיו לרגע האחרון, יבחר להיענות לרצון ארצות הברית להמשיך את הפסקת האש כדי להגיע להסדרים שיובילו לסיום המלחמה, ככל שתקופת הפסקת האש מתקרבת לסיומה, אם תתרחש, או שמא ימצא תירוץ לשכנע את טראמפ בצורך לחזור ללחימה ולהמשיך במלחמה.