העיתון האמריקאי "הניו יורק טיימס" דיווח כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עודד במשך שנים את התמיכה הכספית שממשלת קטאר שולחת לתנועת חמאס ברצועת עזה, במטרה למה שהיא כינתה "לקנות שתיקה". אבל התוכנית של נתניהו נכשלה.

בדו"ח שכותרתו "קניית שתיקה: בתוך התוכנית הישראלית שתמכה בחמאס", קבע העיתון האמריקני כי "שבועות ספורים לפני שחמאס פתח בפיגועים ב-7 באוקטובר, הגיע ראש המוסד דוד ברנע לדוחא, קטאר, כדי לקיים פגישה עם בכירים קטארים. "."

היא ציינה, "במשך שנים, ממשלת קטאר שולחת מדי חודש מיליוני דולרים לרצועת עזה, כסף שעזר לתמוך בממשלת חמאס שם", והוסיפה כי "נתניהו לא רק סבל את התשלומים הללו, אלא עודד אותם".

לדברי מספר אנשים שמכירים את הדיונים החשאיים, "בפגישותיו בספטמבר עם בכירים קטארים, נשאל ראש המוסד שאלה שלא הייתה על הפרק: האם ישראל רוצה שהתשלומים יימשכו? ממשלת נתניהו החליטה להמשיך במדיניות הזו, אז "כן. ממשלת ישראל עדיין מברכת על כסף שמגיע מדוחא", אמר ברנע.

ה"ניו יורק טיימס" הסביר, "התרת התשלומים - מיליארדי דולרים במשך כמעט עשור - היה הימור של נתניהו שזרימה מתמדת של כסף תשאיר את חמאס ממוקד בשלטון, לא בלחימה".

היא ציינה כי "התשלומים הקטאריים, למרות שהם לכאורה סודיים, ידועים בתקשורת הישראלית כבר שנים", וציינה כי "מבקרי נתניהו מתחו ביקורת על התקפות אלו כחלק מאסטרטגיה לקניית שתיקה, ומדיניות זו עוברת כעת תהליך הערכה מחדש קשה". בעקבות הפיגועים".

על פי מה שעקבתי, נתניהו הגיב לביקורות הללו, ותיאר את ההצעה שהוא ניסה להעצים את חמאס כ"מגוחכת".

"תשלומים אלו היו חלק משורה של החלטות שהתקבלו על ידי מנהיגים פוליטיים, קציני צבא וגורמי מודיעין ישראלים, כולן על סמך הערכה שגויה מיסודה לפיה חמאס אינו מעוניין ואינו מסוגל לפתוח במתקפה רחבת היקף", דיווח העיתון.

היא הסבירה כי "לקרנות הקטאריות היו מטרות הומניטריות כמו תשלום משכורות ממשלתיות בעזה ורכישת דלק כדי לשמור על תחנת הכוח לפעול", וציינה כי "פקידי המודיעין הישראלי מאמינים כעת שלקרנות היה תפקיד בהצלחת הפיגועים ב-7 באוקטובר. , כי התרומות אפשרו לחמאס להפנות חלק מהתקציב שלו לפעילות צבאית".