הפגישה השנייה של המנגנון האזורי 3+3, בנוכחות שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שר החוץ הטורקי האקן פידן, שר החוץ הארמני אררט מירזויאן ושר החוץ של אזרבייג'ן ג'יהון באירמוב בהנחיית חוסיין אמיר-עבדולהיאן. שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן התקיים בטהראן ב-23 באוקטובר.

יש כמה נקודות שיש לקחת בחשבון בנוגע לפגישה הזו ולמסרים שהיא שלחה לעולם:

ראשון; על פי הגישות וההחלטות שהתקבלו בפגישה זו, שהודגשו בהצהרה הסופית, ניכרה במיוחד נחישותם של הנוכחים להגיע לשלום בר-קיימא ולהרחיב את שיתוף הפעולה האזורי, והחברים הדגישו את הצורך לכבד את השלמות הטריטוריאלית של השכנים. ולשמור על הגיאופוליטיקה של האזור. בנוסף, הם הדגישו את ההתכנסות הכלכלית כמנגנון מעשי לפתרון אי הבנות ומחלוקות.

התנאים הכלכליים הנוכחיים במערכת הבינלאומית וחוסר היציבות הכלכלית שנגרמה ממדיניות החד-צדדיות והטרור הכלכלי של המערב הופכים את ההתכנסות הכלכלית של המדינות השכנות לדבר הכרחי, שכן ההצהרה הסופית של פגישת טהראן הדגישה את התפקיד החיובי של שיתוף הפעולה הכלכלי. בחיזוק האמון ההדדי, רווחת העמים ויציבות האזור.

ההסכמות שהושגו בין איראן לרוסיה לגבי מסילת הרכבת רש-אסטרה, התוכנית של באקו להעביר את קו המעבר באדמת איראן, ההסכם בין איראן וארמניה לגבי אפס אגרות כבישים ותעריפי מעבר בין שתי המדינות ועוד, הם הוכחה לכך. מהיכולות של מדינות האזור ומהווים עדות לפיתוח יחסים כלכליים שיביאו תועלות בר קיימא לכולם.

נקודה חשובה נוספת בפגישה זו היא להדגיש את קבלת הפנים לתהליכים הנוכחיים של נורמליזציה ופיתוח היחסים בין כל מדינות האזור, שכן בהצהרה הסופית של פגישת טהראן, הפתיחות של פגישה זו להשתתפותה של גאורגיה הייתה. הדגישו מחדש.

הבחירה בטורקיה כמארחת הבאה של הפגישה מלמדת גם על רצונם של השכנים ליישם את ההסכמים שנעשו בפגישת טהראן ולפתח יחסים ולפתור אתגרים על ידי הסתמכות על היכולות של האזור ללא התערבות של גורמים חיצוניים.

שְׁנִיָה; אחת הנקודות הברורות והמשמעותיות של פגישת טהראן הייתה תשומת הלב של מדינות האזור לנושאים גלובליים ולהתפתחויות במסגרת הרב-צדדיות נגד החד-צדדיות ההרסנית של סדר השליטה בעולם, כפי שנאמר בהצהרה הסופית של ה-. בפגישה, בהתייחס לחילופי הדעות של הנוכחים בפגישת טהראן על האסון ההומניטרי שהוטל על עזה, הודגש הצורך בהפסקה מיידית של הפגיעה באזרחים חפים מפשע.

שְׁלִישִׁי; פגישת טהרן חשובה גם מנקודת המבט של תפקידה של איראן באזור והאסטרטגיות האזוריות שלה, מכיוון שבנוסף לפגישה המרכזית, הפגישה של שרי החוץ עם נשיא הרפובליקה האסלאמית של איראן הראתה את חריצותה ומאמציה של טהראן הדרגים הביצועיים הגבוהים ביותר בהסרת מכשולים להתכנסות ופיתוח יחסי שכנות.

כדי לתאר את זה בצורה מדויקת יותר; יש לראות בפגישת טהראן המשך של הגישה האזורית והשכנות של מדיניות החוץ של הממשלה ה-13, שהתבססה על עקרון האינטגרציה הדו-צדדית והרב-צדדית עם שכנים והצליחה לחזק את הדיפלומטיה הפוליטית והכלכלית של המדינה.

הרפובליקה האסלאמית של איראן תמיד מילאה תפקיד יעיל בביטחון וביציבות של האזור. גישה זו היא לא רק במתכונת צבאית, וטהראן ניסתה לפעול כמתווך לפתרון המחלוקות והמשברים שנוצרו בין השכנים, שניתן לראות בתפקידה של איראן בפגישות הקשורות לאפגניסטן, עיראק, סוריה, וכו '

מצד שני; בהתחשב בהבדלים הקיימים בין באקו לירוואן, קיום פגישה זו בטהרן מבטא את אמון מדינות האזור בתיווך ובמשחק התפקידים של איראן, סוגיה שאמנם מפריכה את הטענות האיראנופוביות של המערב, אך גם מגלה לעולם את טענות הזויות לגבי מבודדת איראן בקהילה הבינלאומית.

רביעי; המשבר בין באקו לירבאן הוביל למעורבות של שחקנים חוץ-אזוריים כמו אמריקה, המשטר הציוני, נאט"ו ואירופים בקווקז, והניסיון הראה ששילוב זה תמיד הוביל למלחמה, לפילוג והתפוררות בכל מקום. הוא נכנס, שניתן לראות בבלקן, ולאחרונה היינו עדים לכך באוקראינה. בנוגע לנושא זה, בפגישת טהראן היה המסר שלמדינות האזור יש את היכולת לפתור אי הבנות וסכסוכים ללא התערבות זרה.

בהתבסס על כך, נראה כי פגישת טהראן, שכותרתה "עת השלום, שיתוף הפעולה וההתקדמות בדרום הקווקז", יכולה להיות פרק חדש ביצירת אזור שליו, יציב ומתקדם הרחק מהתערבות של זרים. -שחקנים אזוריים, אשר מימושם מצריך רצון של כל הצדדים.