כלי תקשורת ישראלים ציינו כי חלה חלוקה חריפה וגדולה בתוך ישראל, המיוצגת על ידי שתי מפלגות, הראשונה המורכבת מתומכיו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, והשנייה מתומכיו של הרמטכ"ל הרצי הלוי והנהגת ישראל. "צָבָא".

התקשורת הישראלית תיארה את החלוקה הזו בין שתי המפלגות כ"הפיכה צבאית" במתכונת חדשה.

בתקשורת הישראלית נמסר כי לאחר המתקפה האגרסיבית נגד החוזה או הטייסים הסדירים, שהחליטו להפסיק את השירות הצבאי עקב התיקונים השיפוטיים, "צבא" נתניהו כיוון את הרובים לעבר הלוי והנהגת "הצבא" בטענה כי הוא "לא יכול היה לשלוט בחייליו".

בקמפיין הזה השתתף בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, בחשבונותיו הרשמיים ברשתות החברתיות, ואמר באחד מפוסטיו בו תקף את הלוי כי הוא "ייזכר כרמטכ"ל הכושל ביותר בתולדות ישראל. 

עם זאת, נתניהו הבן מחק במהירות את הפוסט ששיתף עם פעיל הליכוד, ארז תדמור, שגם חשב שהרמטכ"ל הישראלי לא עשה דבר במה שהוא תיאר כ"הסתה של משרדי פרסום ובריונים עם תקציבים טובים לסרב ( שירות צבאי) ומאיים בסירוב (שירות במחאה). על תוכנית הממשלה לתיקונים שיפוטיים).

בתקשורת הישראלית הגדירו את הפיגוע הזה כ"רעיל", והוסיפו כי נתניהו, בפיגוע שהוא מוביל, "מוכן לרמוס כל מי שיעמוד בדרכו".

כלי התקשורת בישראל ציינו כי תומכי נתניהו בממשלה "פעלו להרחקת היועצים המשפטיים ובוגרי קרן וקסנר", ועברו לתקוף את אויבם החדש המיוצג על ידי הרמטכ"ל והפיקוד של "הצבא הישראלי", בהתייחסו: "כל זה מותר על מנת לשרת את הוד מלכותו נתניהו".

שר הביטחון הישראלי, יואב גלנט, פרסם מצידו הודעה המביעה את תמיכתו ברמטכ"ל צה"ל, בה נכתב כי "הלוי הוא אחד הקצינים הבולטים שפגשתי במהלך שנות עבודתי בצה"ל. צבא ישראל ובמערכת הביטחון".

הוא הוסיף כי הוא "מנהיג אמיתי ועמוק רבים מאזרחי ישראל חייבים לו את חייהם".

הוא גם סבר שהישראלים הרוויחו הרבה "בכך שהרמטכ"ל הלוי יוביל את הצבא בזמנים מורכבים אלה".

בתקשורת ציינו כי זוהי שעת חירום "לאומית", אך מהצד השני "איראן, לבנון ורצועת עזה עוקבות אחר העניין בהנאה ושמחה בטירוף הישראלי".

היום העלו מספר שרים בממשלת ישראל אפשרות להקים בעתיד הקרוב ועדת חקירה שתבחן את הגורמים שהובילו להיחלשות הצבא הישראלי, במיוחד לאחר תוכניתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לתיקונים שיפוטיים.

מספר שרים בקבינט הישראלי לענייני ביטחון, הקבינט, אמרו לתקשורת הישראלית: "במהלך הימים האחרונים דנו באפשרות של הקמת ועדת חקירה בעתיד לאחר החלשת הצבא".

השרים אישרו כי ועדת החקירה "ניתן להקים אם תפרוץ מלחמה", או במקרה ש"הממשלה תוחלף באחרת", אז היא תבוא ותחליט על הקמתה.

לפי התקשורת הישראלית, נתניהו מסרב ליידע את חברי הקבינט על תמונת המצב לגבי יעילות "הצבא" הישראלי ומוכנותו למלחמה.

במשך 31 שבועות עדה ישות הכיבוש להפגנות חסרות תקדים של מתנחלים ישראלים, בהשתתפות חיילי מילואים וראשי המוסד, השב"כ והמשטרה, נגד התיקונים השיפוטיים שהממשלה בראשות נתניהו מתעקשת לאשר.