העיתון "ישראל היום" דיבר על תרחיש שהגיע אליו ומשרטט מפת איומים בעימות אפשרי עם חיזבאללה, וציין כי "הצבא הישראלי נערך לאפשרות של הסלמה בגבולות עם לבנון".
העיתון ציטט, במאמרה של הכתבת לענייני צבא, לילך שובל, כי "לאור הסכסוכים הפנימיים בעניין התיקון השיפוטי, אירועי הגבול החריגים בין ישראל לחיזבאללה בשבועות ובחודשים האחרונים מצביעים על עלייה משמעותית באפשרות של מלחמה."
שובל אמר כי ההערכה היא ש"אלפי רקטות ישוגרו לעבר ישראל בימים הראשונים, ובהמשך מספרן יקטן", והסביר כי הטילים הללו "ינסו לפגוע בתשתית התקשורת".
כמו כן, ההערכה ב"ישראל" הפעם, לפי העיתון, היא כי "המלחמה לא תתמסגר בזירה אחת בלבד, אלא תהיה רב-זירת ומשותפת, כך שלא נשלל שגם עזה תצטרף. הקרב."
היא הוסיפה, "ישראל תצטרך להתמודד גם עם פעולות בגדה המערבית, ניתוק כבישים בזירה בתוך הקו הירוק, כמו גם איומים רחוקים יותר שיגיעו מאיראן או ממדינות אחרות באזור".
כדי להבין את ההתנהגות הישראלית כלפי חיזבאללה, ואת החשש מהמלחמה הבאה, יש צורך להכיר את התרחיש שאליו נערכים ב"ישראל" בתחום האזרחי, המסווג על ידי רשויות הביטחון כ"מסוכן. - תרחיש סביר למלחמה, לפי "ישראל היום".
מעבר לפגיעות ספציפיות בהתנחלויות ואלפי פצועים, קיים חשש אסטרטגי בממסד הביטחוני מפגיעה בהמשכיות התפקודית של "ישראל", כלומר ברשת החשמל, התקשורת, ההמשכיות האנרגטית, שרשרת אספקת המזון והמזון. יכולת לספק שירותים למתנחלים לאחר אי הצטרפות לעבודה, לפי העיתון.
6,000 רימוני רקטות בימים הראשונים
על פי התרחיש "המסוכן-סביר" עליו דיווח שובל, "ישראל" תיאלץ בימים הראשונים של הלחימה להתמודד עם ירי אלפי רקטות, כך שכ-6,000 רקטות ישוגרו לעבר "ישראל", בעוד "המספר יקטן במהלך ימי הלחימה ל-1,500." 2000 רקטות ביום.
ההערכות בקרב מומחי אבטחה הן שיהיו כ-1,500 פצועים ביום המסווגים כיעילים ב"ישראל", מבלי לספור את ההפצצות שייפול בשטחים פתוחים והיירוטים המוצלחים של "כיפת ברזל", כך שהאחרונים יש סיכוי קטן להציג שיעורי יירוט גבוהים מאוד.
בהשוואה שערך המחבר, במבצע "מגן וחץ" האחרון ברצועת עזה, נורו כ-1,470 רקטות לעבר "ישראל" בכל חמשת ימי המבצע, ובמבצע "שומר החומות" (מאי). 2021) הם שוגרו לעבר "ישראל". כ-4,500 קליעים נורו במהלך עשרת ימי המבצע, ובכל מבצע "צוק קשה" (קיץ 2014), שנמשך כ-50 ימים, נורו כ-3,850 רקטות (בשעה תעריף של 90 ליום). בהתאם, המספרים בקרב הצפון גבוהים משמעותית.
נזק דרמטי בישראל.
על פי התרחיש האחרון של הממסד הביטחוני והצבאי, לאור היקפי ההפצצות הצפויים בקרב משותף בראשות חיזבאללה, "יהרגו בפנים כ-500 מתנחלים (והמספר אינו כולל את מספר החיילים ההרוגים). אלפי אחרים ייפצעו, אולם למרות המספרים המפחידים הללו, מה שבעצם מדאיג יותר את המערכת הביטחונית והצבאית מעל הכל, זו היכולת המדויקת שצומחת בחיזבאללה.
גורמים ביטחוניים מציינים כי במסגרת התרחיש "המסוכן-סביר", המערכת הביטחונית והצבאית לא שוללת את האפשרות שחיזבאללה יצליח להכות בדרך מתקנים אסטרטגיים ישראליים ידועים ויציבים, כמו תחנות כוח. שגורם ל"ישראל" להיות בחושך שעות ארוכות, ואולי אפילו ימים, כלומר בין 24 ל-72 שעות.
לגבי החשש הכבד, מדובר בפגיעות מדויקות בתחנות כוח באופן שפוגע קשות ביכולת הישראלית לייצר חשמל. ללא חשמל גם התקשורת תתקלקל משמעותית, תשתבש תשתית הסלולר ואפילו יכולת ההתרעה מפני פגיעות טילים תיפגע קשות.
מבחינת הזירה הביתית, לא נשלל ש"ישראל" תיאלץ להתמודד עם עשרות מבצעים במקביל, כאשר קיים חשש נוסף שהמתנחלים לא יצטרפו לעבודתם החיונית כמו נהגי משאיות. מצב כזה היה מנתק את שרשרת האספקה ב"ישראל", וההערכה היא שהנזק יהיה דרמטי.
באתגר נוסף, "ישראל" תצטרך להתמודד עם עשרות אלפי מתנחלים שינסו למצוא מחסה באתרים תת קרקעיים (מנהרות הכרמל, למשל), או שיעברו דרומה כדי להגן על עצמם מהפצצות. לא נשללת גם האפשרות של אלפי שריפות, כמו גם כמה גלים של מתקפות סייבר.
ישראל נרתעת
על רקע תרחיש האימה הזה, שסווג על ידי מערכת הביטחון והצבא כתרחיש "מסוכן-סביר", ניתן להבין את חוסר הנכונות לכאורה להיגרר למלחמה עם חיזבאללה.
הכתבה, "ישראל היום", ראה כי מזכ"ל חיזבאללה, סייד חסן נסראללה, "מבין היטב את תמונת המצב, כמו גם את השבר והשבר הפנימי, ולכן בוחר להעלות את תקרת העימות. "
למעשה, שובל הודה כי ההיסוס הישראלי והמצב הפנימי המורכב סייעו לסייד נסראללה לצבור עוד ועוד ביטחון עצמי ולהכשיר את הקרקע למבצעים נוספים נגד "ישראל".
אין ספק שתמונת המצב המפחידה מרתיעה את "ישראל", וההנהגה מנסה לעשות הכל כדי לא להיגרר לעימות, גם אם ההערכה היא שיש אפשרות למלחמה, או לפחות מספר ימים. של לחימה, גדל באופן משמעותי.
העיתון התייחס לכך ואמר כי ניתן להניח שאם ישראל רוצה ליזום צעד, היא לא יכולה לעשות זאת באקלים הפוליטי הנוכחי, כלומר בזמן שרבים מפקפקים במניעי הממשלה ונשיאה.
לאור מצב זה, במערכת הביטחונית והצבאית מודאגים מאוד מההשלכות של המשך הקרע הפנימי על המצב הביטחוני, כך לפי העיתון.
בשבועות האחרונים עלתה יעילות "הצבא" הישראלי במגמת ירידה, לאחר שלכידות יחידותיו נפגעה קשות בשל מחאות נגד התיקונים השיפוטיים.
הבעיה הקשה ביותר היא בחיל האוויר, המתמודד כיום עם קושי בעיקר בבית הספר לטיסה, שכן הוא נשען על חיילי מילואים ותיקים, ולא מעט מהם הודיעו על הפסקת ההצטרפות לשירות המילואים, תוך נצפים גם מדדים של חוסר קוהרנטיות. ב"צבא" היבשתי, שפותח גם על ידי אחרים.בוראק בשנים האחרונות.
המתיחות בין לבנון לכיבוש הישראלי עלתה לאחרונה, לאחר שהאחרון הפר את חלקה הצפוני של עיירת הגבול ע'ג'ר על ידי נקיטת אמצעים מסוכנים, המיוצגים בהקמת גדר תיל ובניית חומת בטון סביב העיירה כולה. בדומה למה שהיא עושה בגבול בין לבנון לפלסטין הכבושה.
עניין זה זכה לגינוי על ידי הלבנונים, בהתחשב בכך שגדר חדשה זו כללה את כל החלק הצפוני הלבנוני של העיירה הכבושה ע'ג'ר ועד לשטחי סוריה הכבושים. כך הפכה ע'ג'ר תחת הכיבוש הישראלי לחלוטין ומחוץ לריבונות הלבנונית, בצעד שהפריד את העיירה מסביבתה הטבעית וההיסטורית בתוך אדמות לבנון, והכפיפה אותה לממשל הישראלי במקביל לפתיחת הכפר לתיירים המגיעים מישראל. במסגרת ישות הכיבוש.
ההתנגדות האסלאמית בלבנון - חיזבאללה - הגיבה במהירות דרך אתר צבאי המורכב מכמה אוהלים בתוך שטחי חוות שבעא, לנוכח פרובוקציות והפרות ישראליות בגבולות לבנון, ו"ישראל" מיהרה להגיש תלונה לאו"ד אומות, מזהירות כי תשתמש בכוח צבאי כדי לפנות את החותמים, בעוד המפלגה אישרה כי "אף אחד לא יכול לכפות עליה דבר", ואיימה על "ישראל" בתגובה אם תכוון לאוהלים, שהקמתם היא " ימין לבנוני".
כלי התקשורת בישראל נגעו בנאומו של סייד נסראללה, בו איימו נתניהו ועמו על ראשי הישות באומרו: "היזהרו מכל טיפשות", כי ההתנגדות בלבנון "לא תהיה שאננים ולא תנטוש את אחריותה להגן או להרתיע. , וזה יהיה מוכן לכל בחירה, ולהתמודד עם כל טעות." או שטויות."