ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט הזהיר כי "ישראל" נכנסת ל"מלחמת אזרחים" לאחר אישור הצעת החוק הראשונה של התיקון השיפוטי של הממשלה ביום שני.

אולמרט אמר לחדשות ערוץ ארבע הבריטי: "זה איום רציני. זה מעולם לא קרה בעבר. אנחנו נמצאים עכשיו במלחמת אזרחים".

הוא התייחס לחוסר הציות האזרחי שישראל עדה לו, על כל ההשלכות האפשריות, וליכולת של הממשלה לבצע, ולציית לחלק גדול מהישראלים לממשלה שחלק גדול מהם מחשיב כבלתי לגיטימי.

מוקדם יותר חזה החוקר במכון הישראלי לביטחון לאומי, מוחמד וואטד, כי "תתרחש הפיכה צבאית בישראל", לאחר החלטת "הכנסת" אתמול לצמצם את "הטיעון הסביר".

בראיון לערוץ אמר וואטד, "ישראל נמצאת ברגע היסטורי" חוסר העצמאות של בית המשפט העליון "פירושו שכל קציני הצבא הישראלי נמצאים בסכנת העמדה לדין בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, וזה משהו שאף אחד לא רוצה".

אזהרות והפגנות בישראל התעצמו נגד התיקונים השיפוטיים, במיוחד בממסד הביטחוני והצבאי, כ"פעם עצמאותו של בית המשפט העליון והמוניטין המקצועי שלו נפגעים בינלאומיים, באמצעות התוכנית השיפוטית, אשר מתנגדיה רואים כמעוררים את עצמאותם של ישראל, על פי רשמי המלחמה, על פי המלחמה, על פי המלחמה, על פי המלחמה, על פי המלחמה.

סעיף 18 של אמנת רומא, המגדיר את מערכת ההפעלה של בית הדין הפלילי הבינלאומי, קובע שהתובע של בית המשפט לא יחקור חשדות לביצוע רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה או פשעי תוקפנות, אם לצד הנוגע בדבר יש מנגנון שיפוטי עצמאי ומקצועי, המסוגל לשלוט באפקטיביות על הזרוע המבצעת ושולטת על הזרוע המבצעת.

בהקשר נאמר בתקשורת הישראלית כי המשבר בצבא "יסלים ויגדל בימים הקרובים לאחר ההצבעה לביטול טיעון הסבירות".

אור הלר, כתב לענייני צבא של ערוץ 13, אמר כי "אנו מקבלים הודעות שנשלחו על ידי חיילי מילואים, בין אם בחיל האוויר ובין אם באגף המודיעין, וכן בשירות המבצעים המיוחדים", וציין כי "אנשים אלו מודיעים למפקדיהם שהם לא יצטרפו למילואים באוגוסט".

בערוץ הישראלי נמסר כי ב"צבא" הישראלי חוששים מהתפטרויות "השקטות" של קצינים "מצטיינים" באגף המודיעין ובחיל האוויר.

"ערוץ 12" הישראלי דיווח, בתורו, כי "הצבא הישראלי נשאר מאחור, חשוף לחלוטין ולא מבוצר כפי שרצה", וציין כי "לתקן את מה שקרה בצבא ייקח שנים".

בתוך כך, המכון לחקר ביטחון לאומי פרסם אזהרה דחופה לפיה "צבא העם נמצא בסכנת התפוררות", והסביר כי "ישראל בדרך לצבא חלש, ומציאות המסכנת את משוואת ההרתעה האזורית לאור איומים הולכים וגוברים מכמה חזיתות", וקוראת ל"הפסקה מיידית של חוק ושינויים צדדיים".

בעיצומו של המשבר הפנימי המתרחב ב"ישראל", סבר אתר האינטרנט של מכון המחקר "ביטחון לאומי" כי המשבר הזה, שפרץ בעקבות יוזמת הממשלה השיפוטית ב-4 בינואר, הוא "החמור ביותר" מאז 1948.

הוא הוסיף כי "בטווח הקצר צפויה להיפגע יכולתם של כוחות אוויר חיוניים, מודיעין, מבצעים מיוחדים ויחידות מובחרות", וציין כי הדבר מגיע לאור הסכנה הגוברת של עימות רב חזיתי, ושאויבי ישראל בכל החזיתות חשים ביטחון מופרז בגלל מה שהם רואים כחולשה פנימית.

למרות זאת, השרים לא שאלו שאלות, ואף לא נראה שהוא מתעניין בנושאים הללו, ולאחר מכן הם "רצו לכנסת להמשך החקיקה", כך לפי ערוץ 12.

לאחר שהכנסת אישרה את "סעיף הסבירות", נשא ראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו, נאום בו אמר כי "על הצבא להתרחק מכל מחלוקת פוליטית", בתקווה להגיע להסכמה כוללת עם האופוזיציה בנוגע לתיקוני השיפוט, בסוף נובמבר.

הוא הוסיף כי "לא הוגשה הצעת פשרה במהלך השעיית התיקונים ל-3 חודשים", והביע את נכונותו "לדון בהכל, לאלתר".

התיקונים השיפוטיים שהציעה ממשלת נתניהו בינואר האחרון גרמו לפילוג חריף בישות הכיבוש, ולאחת מתנועות ההפגנה והמחאה הגדולות בתולדותיה.

סוגיה זו הביאה להכרזתם של אלפי אנשי יחידות "צבא" הכיבוש השונות, על הפסקת שירותם, במחאה על התיקונים השיפוטיים. כמו כן, התנועה להפסקת הציות לשירות במסגרת מוסד הכיבוש הצבאי הגבירה את עוצמת החשש הישראלי הקשור לאובדן הביטחון וההרתעה.

"טיעון סביר"
ראוי לציין כי "טענת הסבירות" היא טיעון שאומץ על ידי החוק הישראלי לפיקוח על הרשות המבצעת, המאפשר לבית המשפט העליון להתערב כאשר עבודת הרשות המבצעת היא בלתי סבירה ביותר, ולפיכך זכותה לבטל חוקים והחלטות מנהליות בתואנה כי הן "בלתי סבירות", לפי הערוץ הישראלי.

לדבריה, "הטיעון הזה שימש רבות בשני העשורים האחרונים בכל הקשור למינוי בכירים משיקולים אישיים ופוליטיים ובמדיניות המשרדים".

היא הסבירה, "החוק הנוכחי המדובר קובע צמצום סמכותו של בית המשפט להשתמש בסמכות זו (טיעון הסבירות), ובכך לשחרר את ידה של הקואליציה הממשלתית ביישום מדיניותה בשל שיקולים לא מקצועיים".