מחלות נפש התפשטו בתוך "הצבא" הישראלי, במיוחד לאחר מלחמת יולי שבה לחם חיזבאללה בשנת 2006. משברים פסיכולוגיים אלו גרמו למספר חיילי כיבוש להתאבד, תוך שהם מדמיינים כי "רוח הרפאים של חברי המפלגה מגיעה אליהם".

חיילים ישראלים סובלים מהתאבדות

במילים אלה ביטא אחד החיילים הישראלים שיצאו ממלחמת יולי 2006 את בעיותיו הפסיכולוגיות, בתחקיר שפרסם העיתון הישראלי, "ידיעות אחרונות".

בעיתון נמסר כי למעלה מ-400 חיילי מילואים ישראלים פנו לטיפול במשרד הביטחון, בהם 250 חיילים שאובחנו כסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית.

חיילי המילואים הישראלים מביעים את זעמם לאחר שאיבדו אמון בהנהגת "הצבא", לאחר התנפלות במהלך הכניסה ללבנון, והתמודדות עם "האווירה הקשה" בעת החזרה לשטחים הכבושים, ובזמן התוקפנות עצמה.

לאחר תום מלחמת יולי 2006 תיעד הכיבוש התאבדות של 58 חיילים ישראלים. לפיכך הקימה "ישראל" בחשאי כפר מיוחד לטיפול בחייליה, שקרא לו "איזון", שפירושו איזון. כ-900 חיילים שהשתתפו ב המלחמה רשומה בכפר הזה.

על פי המקרים שהגיעו לכפר הטיפולי "איזון", ישנם עשרות נסיונות התאבדות, בעיקר לאחר מלחמת יולי, ובעיקר בקרב חיילי המילואים.

"הצבא" הישראלי הסתיר את המספרים האמיתיים של מספר חייליו הסובלים ממצבים פסיכולוגיים קשים, שכן הוא נחשב לסוד צבאי. עם זאת, היו מקרים רבים שהתאבדו או שדיברו עם התקשורת על הפרעותיהם הפסיכולוגיות לאחר המלחמה.

מלחמת יולי ו"הפרעת דחק פוסט טראומטית"

במחקר שערכו חוקרים ממכון מטב, המרכז הישראלי לטראומה, שכלל 1,053 חיילים ישראלים, נמצא כי חיילים לוחמים ולא לוחמים סובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) במהלך שירותם הצבאי ולאחריו.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא סוג של הפרעת פאניקה (חרדה) הנובעת מחוויה טראומטית פסיכולוגית חד פעמית, במהלך מצב זה החייל סובל גם מתסמינים גופניים כגון חולשה, בחילות והרטבת לילה במהלך הלילה. מחסומים מונעים מחיילים לקבל את הטיפול הדרוש להם, ואחד החסמים הוא סטיגמה, לפי המחקר.

במהלך המלחמות השונות שמנהל הכיבוש, בין אם נגד לבנון ובין אם נגד רצועת עזה, אחוז הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית מגיע ל-30%, וחלקם מתאבדים. חיזבאללה מקשיב לנו".

מדוע גדל מספרם של מבקשי פטור משירות לאחר מלחמת יולי?

מחלות נפש אינן הליקויים היחידים מהם סבלו חיילי הכיבוש לאחר מלחמת יולי, אלא "הצבא" סובל מתופעת הפטורים משירות צבאי, בשל ההפרעות הנפשיות עמן התמודדו החיילים.

אז נחשפו מקרים רבים של חיילים הסובלים מבעיות פסיכולוגיות עקב המלחמה, ואחרים שהגישו דוחות רפואיים בבקשה לפטור אותם משירות בשל כך.

סירוב לשרת ב"צבא" או התחמקות אינה תופעה חדשה, אחוז הבלתי משרתים גדל במהירות ב-40 השנים האחרונות, ובעוד שהגיע לכמעט 12% ב-1980, הוא עלה ל-32% ב-1980. 2020.

ראשי ה"צבא" הודו כי הם מתקשים להסביר את העלייה הבלתי צפויה הזו, בעוד קצינים העובדים במחלקות כוח האדם ב"צבא" אמרו כי החשש שלהם נעוץ בכך שחלק גדול מהמקרים הללו מקבלים פטור בקלות רבה ואף ללא מסמך רפואי, מה שעורר ויכוח על המניעים האמיתיים להתחמקות משירות.

כמו כן, התחמקות עלתה בדיון על רקע חשש מהסלמה ביטחונית המחייבת אותם להשתתף במלחמה שעל פי מה שמודיעים גורמים רשמיים תהיה קשה ושונה באיכותה ובמימדיה ממלחמות קודמות.

הצבא הישראלי, למרות עליונותו בחימוש, חסר מוטיבציה קרבית, שהיא אחת החסרונות הבולטים בצבא. כך אישרו מומחי צבא ישראלים כשאמרו כי "הבעיה איתה מתמודד הצבא נעוצה בחוסר המוכנות שלו. לקרב הבא, וזה לא נובע ממחסור". בציוד או מחסור ביכולות, אלא דווקא בחוסר מוטיבציה בקרב החיילים והקצינים להילחם".