ה"ג'רוזלם פוסט" דיווח על ההתפתחות ביום שלישי, ואמר כי מה שמכונה "הסוכנות היהודית", הקשורה קשר הדוק למשטר הישראלי, התבקשה לעזוב את המדינה על ידי השלטונות הרוסיים.

"הצו ניתן במכתב שהתקבל ממשרד המשפטים הרוסי מוקדם יותר השבוע. גורמים בסוכנות היהודית אישרו כי המכתב התקבל", נכתב בדו"ח.

הסוכנות, הוסיפה, ניסתה לתאם תגובה בהתייעצות עם משרד החוץ של המשטר הישראלי ועם משרד ראש הממשלה.

'סדר דרמטי'

העיתון הישראלי הגדיר את הצו שנמסר לסוכנות כ"דרמטי".

הוא ציטט "פקיד בכיר" שאמר שהם לא מבינים את ההיגיון מאחורי המהלך.

"רוסיה אומרת שהסוכנות היהודית אספה באופן לא חוקי מידע על אזרחים רוסים...אנחנו נעלה את הסוכנות היהודית [עם השלטונות הרוסיים] ונטפל בה בצורה מאורגנת. זה יטופל ברמת השגרירות", אמר הבכיר.

היומון גם אמר כי הפסקת פעילות הסוכנות ברוסיה תביא לכך שיהודים לא יוכלו עוד "לברוח" מהמדינה ולעשות את דרכם לשטחים הכבושים.

היחסים בין רוסיה למשטר הישראלי זינקו באופן דרמטי מאז 2018. אבל, לאחר שהקרמלין פתח במבצע צבאי באוקראינה בסוף פברואר, הקשרים הפכו מרע להחמיר.

יחסיהם נפגעו ממה שמשקיפים מגדירים כמשבר גדול בספטמבר 2018, כאשר מטוס צבאי רוסי Il-20 הופל בטעות בזמן שהתכונן לנחות בבסיס האוויר הרוסי חמימים במחוז לטקיה בצפון מערב סוריה.

מערכת ההגנה מפני טילים S-200 הסורית הגיבה לגל תקיפות של ארבעה מטוסי קרב ישראליים.

מוסקבה האשימה את תל אביב בתקרית, שבה נהרגו כל 15 האנשים שהיו על סיפון המטוס, ואמרה כי מטוסי הקרב הישראליים "יצרו בכוונה מצב מסוכן" שהוביל להתרסקות.

הצבא הרוסי אמר גם כי המטוס החמור שימש ככיסוי על ידי חיל האוויר הישראלי, וכי מוסקבה שומרת לעצמה את הזכות לתת תגובה ראויה.

המתיחות התלקחה שוב בין שני הצדדים על רקע התקיפות האוויריות של המשטר הישראלי בסוריה בחודש שעבר לאחר שהמשטר תקף את נמל התעופה הבינלאומי של דמשק.

רוסיה זימנה לאחר מכן את שגריר המשטר הישראלי במוסקבה, והביעה "דאגה רצינית" מהתקיפות שכוונו למתקן האזרחי.

במאי, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הציע שלרודן הנאצי אדולף היטלר יש מוצא יהודי, מה שעורר תגובות חריפות מתל אביב.

משרד החוץ הישראלי אמר כי הערותיו של לברוב היו "מזועות", והודיעו כי זימן את שגריר רוסיה בתל אביב אנטולי ויקטורוב ל"שיחה קשה" על ההצהרות.

קשרי רוסיה-ישראל נפגעו גם עקב התייצבות של תל אביב עם המערב על פני אוקראינה, שם עסקה רוסיה במבצע צבאי מיוחד מאז פברואר, כמו גם ההסכם של משטר הכיבוש עם האיחוד האירופי לאספקת גז טבעי כחלופה ליבוא אנרגיה רוסי.

רוסיה פתחה במבצע צבאי באוקראינה בסוף פברואר, בעקבות כישלונה של קייב ליישם את תנאי הסכמי מינסק והכרה של מוסקבה באזורי הפרידה דונייצק ולוהנסק.

באותו זמן, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר שאחת המטרות של מה שהוא כינה "מבצע צבאי מיוחד" היא "דה-נאציציה" של אוקראינה.