מזהה חדשות : 99382
תאריך :
"ישראל" גם נגד וגם בעד עסקה, ואי אפשר להודות בכך, ארה"ב נסחפת

"ישראל" גם נגד וגם בעד עסקה, ואי אפשר להודות בכך, ארה"ב נסחפת

הבנת? ברור כשמש? "ישראל" היא בדרך כלל 'נגד', אבל איכות ה'לא' שלה היא דו-כיוונית. זה יכול לנוע בכיוון אחד, או להיפך בכיוון ההפוך.

נור ניוז: לאחר יותר משנה, ושמונה סבבים של משא ומתן, על חזרה של ארה"ב להסכם הגרעין האיראני, נראה היה שארה"ב, ללא דרמה, מתרחקת בשקט מהסכם JCPOA - ולהודות במציאות שהסכם אינו בר השגה. "אין לנו הסכם... והסיכויים להגיע אליו הם, במקרה הטוב, קלושים", אמר רוב מאלי, השליח המיוחד של ביידן לאיראן, לוועדת יחסי החוץ של הסנאט בחודש שעבר.

נראה היה שהדבר מצביע על כך שארה"ב מוכנה להשלים עם איראן כ"מדינת סף גרעינית". סיכוי שנחשב לא כל כך דחוף עד כדי כך שמצדיק הוצאה של הון אמריקאי, או הסטת "רוחב הפס" המוגבל של הבית הלבן, כאשר כל תשומת הלב ממוקדת בלייזר לאוקראינה, והציר לאסיה.

אבל חודש זה הרבה זמן בפוליטיקה - ודברים משתנים. מועצת המנהלים של סבא"א גזרה זה עתה צנעות באיראן בשל אי מתן הסברים לטענות ישנות מאובקות בדבר חלקיקים מועשרים תועתיים, (ככל הנראה) שנמצאו באתרים באיראן, למרות שהאחרונה סיפקה פרטים נוספים בכתב המסבירים את ההפרות (שנובעות מהזמן שבו איראן הרוויחה טכנולוגיית צנטריפוגות מפקיסטן בשנות ה-70).

סבא"א התנגדה לחוסר שביעות רצונה, וגינתה רשמית את איראן. בעקבות החלטה זו, איראן ניתקה 27 מצלמות מעקב של סבא"א, והותירה "40 - משהו" עדיין פעילה ובמקום. סבא"א אומרת כעת שאיראן מתכננת להתקין שני אשדים חדשים של צנטריפוגות IR-6, במה שמנכ"ל גרוסי אמר שיכול להיות "מכה קטלנית" לעסקת JCPOA.

נו, מה קורה? "ההפרות האפשריות הבלתי פתורות הללו הן באמת טריוויה, אבל מה שמסמן הביקורת של סבא"א זה ש"ישראל" דוחפת חזק למערב כדי לאלץ את איראן לפינה. השאלה רלוונטית במיוחד מאחר של"ישראל" מעולם לא הייתה מדיניות קוהרנטית לגבי הסכם גרעין.

"ישראל" הייתה נגד 'עסקה' בעידן אובמה, כי היא טענה שזה הסכם גרוע. "ישראל" אמרה שחייב להיות 'טוב יותר', אבל סירבה לומר מה זה. עם זאת, "ישראל" התנגדה גם למצב של אי הסכם, כי זה היה גרוע כמו הסכם רע - אולי גרוע יותר.

"ישראל" גם אמרה שהיא מתנגדת לפרישה של ארה"ב מה-JCPOA בעידן טראמפ, למרות שהיא דחפה את ארה"ב לפרוש בדיוק מאותו הסכם שלדבריה היא 'נגד'. עכשיו "ישראל" נגד הסכם חדש, אבל גם נגד אי הסכם.

הבנת? ברור כשמש? "ישראל" היא בדרך כלל 'נגד', אבל איכות ה'לא' שלה היא דו-כיוונית. זה יכול לנוע בכיוון אחד, או להיפך בכיוון ההפוך. אז למה "ישראל" עכשיו פתאום 'נגד', ומחפשת לדחוף עניינים למחלוקת גדולה?

זו לא הערימה ההולכת וגדלה של 60% אורניום מועשר של איראן. לא. איראן, גם אם היא רצתה נשק (שהמודיעין האמריקני אומר שזה לא המקרה) נחשבת למרחק של 1.5-2 שנים מראש נפץ או מערכת מסירה. ואף אחד לא טוען ברצינות שגם איראן מתקדמת. ברור שהוא נח בסף הגרעיני אך לא הנשק.

שלושה דברים השתנו, ולכן "ישראל", בתורה, מגדירה מחדש את ה"נגד" שלה בצורה הרבה יותר מתלהמת:

ראשית, ממשלת בנט עלולה ליפול, וסקרים מקומיים מרמזים בהיסוס כי בכל בחירות לאומיות חדשות, הקואליציה הנוכחית עלולה להיות מודחת - ואף תוחלף בגוש ליכוד הכולל, ואולי בראשותו, נתניהו (כפי שנראה כי כתב האישום נגד ראש הממשלה הקודם עלול להיכשל).

מה לעשות במצב קשה שכזה? ובכן, בנט ובעלי בריתו יודעים שהמדיניות הישראלית באיראן הייתה כלי המשחק האישי של נתניהו 'לנצח'. ו'זה' עשוי לחזור כהתקפה על בנט. ההגנה היחידה אם כן, היא שצוות בנט "יוציא את נתניהו" מהנתניהו. לכן, בנט הפך לנץ. הקו שלו הוא ש"ישראל" (עם הגב של אמריקה) תתקוף את איראן.

שנית, איראן, חיזבאללה, חשד א-שעבי והפלסטינים יכולים לראות בבירור את ההתפוררות והתנודתיות הקרובה שעומדים להכריע את "ישראל". הם רואים שכל הפיגומים המבניים שנועדו להכיל מתח שהיו במקום משנות ה-90 חדלו להיות מתאימים למטרה. מנגנונים אלו אינם מכילים עוד קונפליקטים סמויים. עם זאת, הם מזרימים אותנו קדימה לעברם. לכן, כל השחקנים האזוריים עושים הכנות קונטינגנטיות נגד אפשרות של מלחמה השנה.

שלישית, ואולי פחות בוודאות, אוקראינה הופכת במהירות הבזק מנכס פוליטי לאחריות עבור צוות ביידן. היא מאיימת להפוך - פוטנציאלית - למגרה דומה לאפגניסטן עבור הדמוקרטים. בייאוש, האם "מלחמה" המאיימת על "ישראל" תהפוך ל"הסחת דעת הצלה" מהחמרה בצרות הבית של מפלגה שנפגעת?

זה לא בטוח כי הממסד בארה"ב מסוכסך עם עצמו. החלה קרבות. חלק מהפלגים האליטים לא רוצים להסיח את הדעת מהשבתת רוסיה (בכמעט, אבל לא לגמרי, בכל מחיר). בשביל זה, הם רוצים את אירופה בשליטה נאט"ו, בעוד שמלחמה במזרח התיכון תהיה מפצלת. גם הפנטגון לא היה בעד הסחה כזו, בדיוק כפי שהוא נאבק לאסוף את כל המשאבים לכיוון "האיום הסיני".

הפנטגון כבר פרס משאבים לנאט"ו במזרח אירופה בתגובה לאוקראינה, והם לא עומדים להיסגר בקרוב. הם יסלאו להוסיף על ההתחייבויות שלהם מעבר לים כעת.

אפילו ב'Bidenesque-Washington' יהיו ספקות. אז ה'תור' של בנט "משאיר בפוטנציה את "ישראל" לבד להתמודד מול איראן. אין "קואליציה סונית-ישראלית" אמיתית, והדיבור על חזית ישראלית-סעודית-אמירתית להתמודדות עם איראן הוא פיקציה אסטרטגית יותר מאשר מציאות מעשית". האם ביידן רוצה לעודד את ה"דמה" הזו בתקופה שבה לאף אחד בעולם אין את האנרגיה להתמודד עם עימות במזרח התיכון?

כששיכנעת את העולם (כפי שעשו גם בנט וגם נתניהו) שאיראן גרעינית היא סכנה חמורה, וכשהישראלים נשבעים 'לטפל במטרה הזו' (כלומר לטפל בתוכנית הגרעין של איראן בעצמם), יש חובה להיות ספקנות עמוקה בוושינגטון. בנט מתעל את נתניהו, חסר פשר: נתניהו התפאר במבצעים חשאיים שהשיגו 'הרתעה חסרת תקדים', וביכולת של "ישראל" לפעול לבד. כך גם בנט היום. למרות שהוא צעיר יותר מ-20 שנה, אין שום דבר חדש או שונה במדיניות ישראל כלפי איראן.

אבל משהו השתנה באופן קיצוני - לא ב"ישראל" אלא באיראן. כיום איראן יכולה "גלולה אדומה" "ישראל", אם תותקף אסטרטגית על ידי "ישראל" או ארה"ב. לא מאמין? אתה צריך. זו מציאות לא נעימה שארה"ב מעדיפה להעלים ממנה עין.

"אנחנו נסחפים", אמר השליח לשעבר אהרון דיוויד מילר; "בתקווה שאיראן לא תדחוף את המעטפת הגרעינית; "ישראל" לא תעשה משהו גדול באמת, ואיראן ושלוחותיה לא הורגות הרבה אמריקאים בעיראק או במקומות אחרים".

"זו לא אסטרטגיה".


נור ניוז
نظرات

نظر شما

: : :
nournews
Copyright © 2021 www.‎nournews.ir‎, All rights reserved.