המשרד להגנת הסביבה שולח 15 נציגים, אם כי כל אחד מהם ייצא למספר ימים הרלוונטיים לתחום עבודתו ולא לכל השבועיים.
מחצית מהמשלחת היא אבטחה, ובנט יהיה אחד המנהיגים המאובטחים ביותר בוועידה.
בנוסף, המשרד להגנת הסביבה אמר כי המשלחת של ישראל היא אחת הגדולות מכיוון שהיא סייעה לרשום ארגונים לא ממשלתיים, עסקים ואחרים לוועידה, מה שרוב המדינות לא עשו. חברי המשלחת הלא ממשלתיים חייבים לשלם עבור עצמם.
ישראל נמצאת הרחק מאחורי רוב מדינות ה-OECD והמערב בפעולה לצמצום שינויי האקלים, כפי שציין דו"ח מבקר המדינה בנושא בשבוע שעבר.
ישראל לא הצליחה לעמוד ביעדי הפליטה אליהם התחייבה בוועידת האקלים האחרונה בפריז לפני שש שנים. היא מדורגת במקום העשירי מתוך 29 מדינות ה-OECD עבור הפליטות הגבוהות ביותר, כלומר שיעורה של ישראל גבוה כמו של מדינה בינונית, ולא קטנה.
בעוד שהאיחוד האירופי הפחית את שיעור ההפוגה שלו ב-21% מאז 2005, עלה ב-12% בישראל. מאז 1990, שיעור הפליטות של ישראל יותר מהכפיל את עצמו, עלה ב-103%, בעוד שיעור הפליטות של גרמניה ירד ביותר מ-40%.
ביום שישי הודיע בנט שישראל הציבה יעד של אפס פליטות נטו עד שנת 2050, והביאה אותה בשורה אחת עם ארה"ב, קנדה, צרפת, אוסטרליה, גרמניה ואירלנד. התוכנית הזו אמורה לעבור להצבעה בקבינט ביום רביעי, כשבנט יחזור מגלזגו.
"עם היעד החדש, ישראל מתיישרת לצד המדינות המפותחות שכבר נוקטות בפעולה להשגת היעד של אפס פליטות ומכפילה את מחויבותה להסכם פריז ולהסכמים בינלאומיים בנושא", אמר בנט.
"אנחנו נענים לאתגר העולמי, מוצאים פתרונות טכנולוגיים ומצטרפים להשגת המטרה החשובה הזו", אמר.
בנוסף, הממשלה הקימה בשבוע שעבר "כוח משימה לשינוי אקלים" ואישרה תוכנית המתמקדת מאוד בחדשנות.
הממשלה מתכננת להעלות 100 סעיפי פעולה להתמודדות עם משבר האקלים, ארבעה מהם התקבלו ביום ראשון: החלטה על תוכנית התייעלות אנרגטית להפחתת פליטת גזי חממה, עם 725 מיליון שקל לתמיכה בתעשייה, מסחר ומקומיים. מֶמְשָׁלָה; החלטה על תחבורה נקייה ודלת פחמן; החלטה להאצת בניית תשתיות, תוך התמקדות בהסרת מכשולים לאנרגיה מתחדשת; והחלטה לעידוד חדשנות טכנולוגית כדי להילחם בשינויי האקלים.
המועצה לביטחון לאומי תהיה מעורבת גם בהיערכות למשבר האקלים, שיטופל כחלק מתהליך התכנון האסטרטגי של ישראל.
היא תעבוד על שיפור המוכנות הלאומית להתמודדות עם מצבי חירום הנובעים משינויי אקלים, כמו שריפות בר ותנאי חורף קיצוניים.
דו"ח "פער הפליטות" השנתי של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), המודד את הפער בין הפליטות הצפויות לאלו המתאימות להגבלת עליית הטמפרטורה במאה הנוכחית, כפי שהוסכם בהסכם פריז, אמר שההבטחות המעודכנות רק מפחיתות את תחזית הפליטות לשנת 2030 בתוספת של 7.5% לעומת ההתחייבויות הקודמות.
אם יימשך לאורך המאה הזו, הדבר יוביל להתחממות של 2.7 מעלות צלזיוס, מעט פחות מתחזית UNEP של 3 מעלות צלזיוס בדו"ח האחרון שלה. יש צורך בקיצוץ של 30% כדי להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות צלזיוס, ודרוש קיצוץ של 55% כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס.
ההתחייבויות הנוכחיות לאפס נטו עשויות להגביל את ההתחממות לסביבות 2.2 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, אך הבטחות 2030 עד כה אינן מציבות את הפליטים העיקריים במסלול ברור לכך, אמר UNEP.
הפולטות הגדולות של סין והודו, שאחראיות יחד לכשליש מפליטות גזי החממה העולמיות, עדיין לא הגיעו עם NDCs (תרומות שנקבעו באופן לאומי) מחוזקות וצריכים לעשות זאת ב-COP26.
מדינות מפותחות גם לא הצליחו לעמוד ביעדים שלהן לסיוע למדינות עניות יותר ולספק 100 מיליארד דולר מדי שנה כדי לפצות על כך שהן מוותרות על שימוש באנרגיה שמזהמת יותר אבל יכולה לעזור לכלכלותיהן לצמוח מהר יותר.