על פי דיווח שפרסם העיתון היומי האלג'יראי העצמאי Ennahar , נציגים ישראלים היו אמורים לשבת בתחילה מול אלג'יראים, אך לא הייתה להם ברירה אלא לשנות את מקומותיהם לנוכח ההתנגדות החריפה של האחרונים והאיומים לפרוש מהאירוע.
דוברי הפרלמנט מ-47 המדינות החברות במועצת אירופה, כמו גם מדינות שכנות ומשקיפות רבות וכן אסיפות פרלמנטריות שותפות אחרות, נפגשו ב-21 וב-22 באוקטובר באתונה, לרגל ועידה שאורגנה על ידי הפרלמנט ההלני והאסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה (PACE).
כ -60 דוברים, יחד עם 300 נציגים נוספים, השתתפו בפסגה הדו שנתית לדון בנושאים שונים.
ב-15 באוקטובר אמר שר החוץ האלג'ירי, רמטאן למאמרה, כי המועצה המבצעת של האיחוד האפריקאי (AU) בחרה לדחות את ההחלטה הסופית על הענקת מעמד של משקיף לישראל בגוף הפאן-אפריקאי עד לפסגת האיחוד האירופי בפברואר 2022.
תנועת ההתנגדות הפלסטינית של חמאס שיבחה מאוחר יותר את אלג'יריה ושתי מדינות לא ערביות של האיחוד האפריקאי (AU), ניגריה ודרום אפריקה, על ערעור על החלטת הגוף היבשתי להעניק מעמד של משקיף למשטר ה"קולוניאלי" בתל אביב.
אנו מגנים בחריפות את התמיכה של כל מדינה, בייחוד ערבית, להעניק מעמד של משקיף ב-AU לאויב הישראלי", אמר מוסא מוחמד אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית של חמאס, בציוץ ב-17 באוקטובר.
"אנו מצדיעים לאחינו האלג'יריים על עמדתם, כמו גם לניגריה ודרום אפריקה", כתב וקרא לכל מדינות אפריקה "להתנגד להענקת מעמד זה לישות חלופית קולוניאלית".
מוקדם יותר החודש, דווח כי כוחות הביטחון האלג'יריים סיכלו מזימה של בדלנים בתמיכת ישראל ומדינה בצפון אפריקה לבצע פיגועים חמושים.
מתחנת הטלוויזיה נמסר כי 17 חשודים נעצרו, והוסיפו כי הוחרמו מסמכים המעידים על קשר רציף עם ארגוני "הישות הציונית" וכלי נשק.