למרות האיומים והפעולות של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, נגד איראן, הוא "לא עשה דבר כדי להתכונן צבאית נגד איראן גרעינית, למעט ההימור על נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ", כך אמר ברנע, שציטט את בנט.
ברנע הוסיף כי על פי עמדתו של בנט, נתניהו דווקא שכנע את ממשל טראמפ לסגת מהסכם הגרעין, שנחתם בשנת 2015. נתניהו היה בטוח שטראמפ יזכה בקדנציה שנייה, והוא יפעיל מדיניות של לחץ מרבי על איראן, ו ואז או לאלץ את איראן לוותר על תוכנית הגרעין שלה, או לנהל מלחמה נגד איראן. בנט אומר שכאן לא היה מקרה הרואי מצד נתניהו, אלא הימור מטורף שנכשל. מקורבים לבנט חיפשו במסמכים כדי לבדוק אם יש לנתניהו תוכנית חלופית. הם לא מצאו תוכנית כזו ".
ברנע סבר כי "האיראנים ממשיכים בתוכנית הגרעין שלהם בעקבות ישראל: תוכנית הגרעין שלהם היא אמירה פוליטית שהיא לא פחות מנשק אסטרטגי".
ברנע הצביע על מאמר של אבנר כהן, מומחה הגרעין הישראלי, שיתפרסם במגזין החדש "חברה, צבא וביטחון לאומי" שיתפרסם בשבוע הבא. כהן מתייחס לשאלה מי מחליט בנושאי גרעין בישראל.
דברי כהן, ראש הממשלה הישראלי הראשון, דוד בן גוריון, היה מעוניין להרחיק את הצבא הישראלי מפרויקט הגרעין הישראלי, מכיוון שחשש ממחלוקות על התקציב, ופחד בעיקר מהקצינים בדרגת אלוף. שהתנגדו להקמת הכור בדימונה. בן-גוריון החליט שהצבא הישראלי יילחם עם נשק קונבנציונאלי. "משאבי הגרעין מנוהלים על ידי אזרחים, לא גנרלים או פוליטיקאים, אלא אנשי מקצוע. פרויקט הגרעין נועד כפוליסת ביטוח. ניהולו דורש זהירות. משאבי הגרעין תמיד יישארו במרחק מסוים ממצב בו הם מוכנים לשימוש. "
בניגוד למצב בארצות הברית, שבה הנשיא יכול ללחוץ לבד על הכפתור האדום, הדרך לשימוש בנשק גרעיני בישראל, לדברי כהן, היא שראש הממשלה יכול לקבל החלטות בנושאים אסטרטגיים רק באישורו של שר הביטחון. אם ראש הממשלה הוא גם שר הביטחון, הוא מחויב לבחור שר אחר. ברנע העריך כי בנט ישתתף עם שר הביטחון בני גנץ בהחלטות בנושא הגרעין.