דו"ח שפורסם על ידי פורום הדו קיום בנגב הצהיר כי "ממשלת ישראל נכשלה במאמציה לזרז הקמת משתלות לציבור הערבי, במיוחד ילדים בדואים. למרות חוסר הפעילות של תקציבים מועדפים ותהליך התכנון והבנייה הדחוף, הבנייה של מעונות היום מתקדמת לאט. יש גם כישלון מאסיבי של המדינה. "בסבסוד תשלום מועדף של הורים במעונות יום בעיירות בדואיות למרות ש -80% מהילדים הבדואים חיים מתחת לקו העוני. התוצאה היא: אפליה נגד ילדים צעירים בחינוך יחד עם אפליה של אמהות בקבלת תעסוקה, מה שמונע מאמהות לצאת ממעגל העוני ולפגוע בכלכלה הישראלית ".
במועצה המקומית לקייה ביקרו בגן שלה כ -1220 ילדים ב -38 גנים, ואין אפילו מעון יום פעיל (המעון הראשון ייפתח בקרוב). בעיר גדולה כמו רהט, שבגנים שלה מבקרים כ -5900 ילדים בכ -200 גנים, ישנם רק ארבעה מעונות יום המשרתים כ -300 ילדים.
הפורום ציין בדו"ח שלו כי "בשנת 2019 היו 721 גנים בעיירות הבדואיות. לא פחות מ -21,670 ילדים בדואים ביקרו בגנים אלה. לעומת זאת, היו רק 11 מעונות יום עם 670 ילדים בלבד. לשם השוואה, ישנם 28 כיתות בגני ילדים בירוחם, בנוסף לשישה מעונות יום. הנתון משקף פער גדול באספקת מבנים בין הקהילה הערבית לקהילה היהודית. בעיירות הערביות הבדואיות יש 721 גני ילדים, 21,674 ילדי הגן. גיל, ו -11 מעונות יום, 670 ילדים.
חיה נח, מנכ"לית משותפת בפורום לדו קיום שליו בנגב, אמרה כי "הדו"ח מצביע על כישלון חריף, מבחינת הבטחות לתקציב מועדף או מה שמכונה מנגנון הבנייה המאיץ. מאמצי הרשויות. לשנות את המצב בנוגע לפערים העצומים בתעסוקה של נשים ערביות בדואיות בנגב והשאר אוכלוסיית המדינה חסרת טעם כל עוד ההשקעה לא מכוונת להסרת המכשולים העומדים בדרכן. הדו"ח שלנו מתעד שורה ארוכה של מכשולים שמשרד העבודה והרווחה לא הצליח לפתור: מכשולים בתכנון, מכשולים בתקציבים ומכשולים להבטחת המשכיות התכנון והבנייה משרד העבודה והרווחה הבטיח להאיץ את הבנייה, אך הוא לא המשיך להתקדם לעבר מטרתו, לא התאים למטרותיה לצרכים ולא הצליח בדרכה.כמו כן סירב המשרד להתמודד עם המכשולים והחולשות המבצעות של הרשויות המקומיות הבדואיות הערביות, הנחשב לכישלון חמור במדיניות ומונע את הטיפול בילדים בדואים ומונע מנשים ערביות בדואיות לצאת לעבודה.
על פי הפורום, "על פי דו"ח 66 ג 'של מבקר המדינה לשנת 2016, הגיעה למסקנה מאכזבת:' מחלקת המעונות והמשפחתון [...] לא התאימה כראוי את המנגנונים שהוכנסו לבנות משתלות לצרכים ולאילוצים הייחודיים בערים הערביות. "המשמעות היא שמקומות הזקוקים למסגרות לילדים בגיל הגן מקבלים את מנגנוני המינימום שהוקמו לבניית מקומות אלה, דבר הפוגע במדיניות הממשלה כלפי לשלב נשים ערביות בעבודה ולצמצם את הפערים ".
חנן אל-סאנעא, מנכ"ל הפורום לדו קיום שליו בנגב, אמר כי "מאכזב לדעת שמבקר המדינה פרסם דיווחים חוזרים ונשנים על כשלים בבנייה, בשנת 2010 ובהמשך בשנת 2016 אנו חושבים שהלקחים והנהלים נלקחו. נראה שזה משתנה, אבל האמת היא שאין שינוי! למדנו שבסוף כל שנה מחלקת מעונות היום מושכת את התקציב המוקצה לעיירות הערביות ומחלקת אותו מחדש לקהילות יהודיות. העדפה מתקנת אך בריונות ".
אל-סאנעה ציין כי "כישלון לא רק פוגע בילדים בדואים בנגב, אלא גם בכל הילדים הערבים בישראל: רק 8% מהילדים הלומדים בגני ילדים לומדים במסגרות בפיקוח ערבים. האפליה מתרחשת מאז ילדות, היא שיטתי וידוע במשך עשרות שנים. הצופה הוא מזהיר, אך אינו משתנה.