מזהה חדשות : 74154
תאריך :
אין התיישנות לרכוש יהודי בפולין

אין התיישנות לרכוש יהודי בפולין

לאחרונה חוקק הפרלמנט הפולני החלטה לפיה תקופת ההתיישנות חלה על כספי היהודים שהיו קורבנות השואה הנאצית בפולין ועל כספי אלה שברחו מפולין כדי להציל את חייהם במהלך מלחמת העולם השנייה. כלומר צאצאיהם ויורשיהם של קורבנות אלה לא יוכלו לאחר שלושים שנה מסיום השלטון הנאצי ואז הקומוניסטים בפולין מבקשים לקבל פיצוי על רכוש אבותיהם, הכסף הזה שהפך לרכוש המדינה הפולנית. , או "רכוש נפקדים".

ישראל, באמצעות שר החוץ שלה, יאיר לפיד, מחתה נגד חקיקת החוק הזה, וראתה בכך ביזיון. גם משרד החוץ האמריקני הודיע ​​על עמדה בה היא מופתעת מחקיקת החוק הזה בפרלמנט הפולני.

אין ספק כי לקורבנות שמתו או שנמלטו מחשש להיהרג יש את כל הזכות להם וליורשיהם ברכושם, ואין התיישנות חלה על מקרים כאלה, ובחוק יש עוול גדול לקורבנות אשר לא הייתה ברירה אלא להישאר בבתיהם ולגרור אותם למחנות מוות בידי הנאצים או לברוח ולהימלט עם עורותיהם, וחלקם הועברו למחנות ריכוז ומתו בהם.

כל פלסטיני וכל ישראלי העוסק בעניינים פוליטיים עולה בראש כספם, רכושם, האינטרסים והקרקעות של הפלסטינים שברחו מחשש למלחמה, או מי שגורש מבתיהם ונכסיו בכוח הזרוע ותחת אימת מעשי טבח, או כאלו שניסו לחזור אליהם לאחר שהלחימה נעצרה, אך עמדו בפני הריגה ועקירה בפעולות מאורגנות.

זכותו של כל אדם יהודי או לא יהודי בכל מקום בעולם שנאלץ לעזוב את רכושו, בין אם כתוצאה מפחד מוות ובין אם כתוצאה מהגירה טבעית ורגילה, היא זכות שאינה חלה על מרשם, וזה טבעי שהוא יקבל אותו מתי שהוא רוצה, או יפצה על הרכוש האבוד שלו.

האמת הפשוטה העומדת לפנינו בכל מדינה ומדינה, מדוע אינם מכירים בזכויות הקניין של מאות אלפי אזרחים ערבים פלסטינים במדינת ישראל מהכפרים העקורים המתגוררים בקרבת כפריהם ומבקרים בהם ומכירים את המקומות מבתיהם וקברי משפחותיהם, חלקם עדיין בחיים, וחלקם אף רכשו מגרשי בניין מהמדינה והוא בנה את ביתו שוב בכפרו, אך הוא קופח ונמנע מנכסי קרובי משפחתו , כמו רבים מאנשי הכפר שאאב שחזרו אליו לאחר שקנו מגרשי בנייה מהמדינה, אך הוא לא החזיר להם שום דבר מרכושם למרות הבעלות של רובם על הקואשיין והחאג '?

רובם גורשו בכוח מבתיהם לאחר איומים ופקודות צבאיות לפינוי, ולעיתים קרובות לאחר מעשי טבח שביצעו ברוב הכפרים להפחדת אנשים.

עבור אנשים אלה, החוק חוקק חוק אקרובטי שכינה את החוק של הנעדר הנוכחי, כלומר אזרח זה נוכח בגופו, אך מתייחסים אליו כאל נפקד ביחס לרכושו, וכך תפיסתו הפכה לחוקית.

אם ליהודי באמריקה, בישראל או בסין יש את הזכות לרכוש אבותיו, מדוע יש לשלול מהפלסטיני את זכותו לרכושו ולשוב אליו?

לאיש אין זכות להחרים זכות זו או לוותר עליה גם אם עברו אלף שנים מאז הנכבה.

רוב בעלי הכסף הנטוש חיים כפליטים במחנות דיכוי, עוני ומחסור במדינות ערב, ורובם נמצאים במצב עלוב של עוני ודיור אנושי, כמו גם במחנות רצועת עזה ו הגדה המערבית, בעוד שאחרים נהנים מאדמתם, רכושם ובתיהם.

פחד מוות הוא זכות טבעית ואינסטינקטיבית של האדם. יש לו את הזכות להתרחק ממקומות מסוכנים במהלך מלחמות, אך אין פירוש הדבר לאבד את רכושו או להשתלט עליו על ידי אחרים, גם אם הם אויביו.

זכות האדם לנדוד לכל מקום בעולם מבלי לאבד את זכותו לרכושו, אז מה אם הגירה זו תיאלץ כתוצאה מאיומי מוות ופחד מוות?

זה חל על היהודי בכל מקום שהשאיר אותו בכפייה, כמו גם על הפלסטיני שנאלץ לעזוב את אדמתו, ביתו, הקדש ומולדתו, זכות שאינה מבוטלת על ידי שום חוק או על ידי כל התיישנות.


נור ניוז
תגובות

שם

דוא'ל

תגובות