בארגון Human Rights Watch, הארגון בדו"ח של 204 עמודים שכותרתו "חציית הגבול: פקידים ישראלים ופשעי אפרטהייד והטרדות" קובע כי מדיניות האפרטהייד של ישראל מבוססת על מדיניות המאקרו של הארץ. להנצחת השליטה היהודית של הפלסטינים והפרות קשות של זכויות אדם נגד פלסטינים החיים בישראל, כולל מזרח ירושלים.
הדו"ח ממחיש את המציאות הנוכחית של "מעצמה חד-ישראלית" השולטת באזור שבין נהר הירדן לים התיכון, עם אוכלוסייה של שתי קבוצות בגודל שווה בערך, ומעניק שיטתי ליהודים ויתורים לדיכוי הפלסטינים; משהו שקורה בצורה אינטנסיבית יותר בישראל.
קולות ברורים מזהירים מזה שנים שאם המשטר הישראלי לא ישנה את גישתו כלפי הפלסטינים, הוא לא יהיה רחוק מהאפרטהייד ", אמר קנת רוט, מנכ"ל ארגון HRW .
הוא הוסיף: "מחקר מפורט זה מראה כי הרשויות הישראליות חצו קו זה וכיום הן מבצעות פשעים נגד האנושות, האפרטהייד והרדיפה נגד העם הפלסטיני."
בהמשך הדו"ח נאמר כי תוצאות מדיניות ישראל של אפרטהייד ורדיפה נגד הפלסטינים אינן משנות את המעמד החוקי של ישראל, כולל הגדה המערבית ומזרח ירושלים ועזה, או את המציאות המעשית של הכיבוש.
המונח אפרטהייד הוטבע בקשר עם דרום אפריקה וכעת הוא מונח משפטי אוניברסלי. איסור על דיכוי מוסדי קשה ואפליה או אפליה של אפרטהייד וגזע הוא עקרון בסיסי במשפט הבינלאומי. האמנה הבינלאומית לדיכוי וענישה של פשע האפרטהייד משנת 1973 וחוקת רומא משנת 1998 לבית הדין הפלילי הבינלאומי מגדירות את האפרטהייד כפשע נגד האנושות, המורכב משלושה מרכיבים עיקריים:
1) הכוונה לשמור על הדומיננטיות של קבוצה אתנית אחת על פני אחרת
2) אזור של דיכוי שיטתי מצד הקבוצה הדומיננטית הועמד לשוליים
3) פעולות לא אנושיות
הדו"ח של ארגון HRW מדגיש כי כיום, כהגדרתה באמנה הבינלאומית למיגור כל האפליה על רקע גזעני, התייחסות למוצא אתני ולגזע חורגת מהתנהגות לא רק על סמך תכונות גנטיות ותורשתיות, אלא גם על בסיס מוצא לאומי או אתני. . ארגון HRW שוקל מושג רחב יותר של גזע.
"הפשע נגד האנושות והרדיפה כמוגדר בחוק רומא ובחוק הבינלאומי המקובל כולל מניעה חמורה של זכויות יסוד לקבוצה גזעית, אתנית או אחרת שמטרתה להפלות", נכתב בדו"ח. ארגון HRW הגיע למסקנה כי אלמנטים מהפשעים הללו קיימים בשטחים הכבושים כחלק ממדיניות אחידה של המשטר הישראלי. מדיניות זו עולה בקנה אחד עם המשך השליטה היהודית הציונית על הפלסטינים בכל השטחים הכבושים. מדיניות זו לוותה בדיכוי שיטתי ובמעשים לא אנושיים נגד פלסטינים החיים באזורים אלה.
ארגון HRW השווה בין שנים דיווחים משפטיים, מחקרי מקרה וסקירת מסמכים, תכנון, הצהרות של גורמים ישראלים ומקורות אחרים, מדיניות וגישות לפלסטינים בשטחים הכבושים למקרים בהם היו יהודים ציונים המתגוררים באזור. בינואר 2020, ארגון HRW שלח מכתב לבכירים ציוניים וביקש את דעתם של תל אביב בנושאים אלה, אך לא קיבל תגובה.
ארגון HRW הוסיף כי הרשויות הישראליות באזורים שונים בישראל ביקשו להנגיש מקסימום לקהילות יהודיות ולרכז יותר פלסטינים באזורים צפופים. בכירים ישראלים אימצו מדיניות להפחתת מה שכינו בגלוי "איום אוכלוסין" מצד הפלסטינים. בירושלים, למשל, תוכנית לעירייה, הכוללת את החלקים המערביים והמזרחיים של העיר הכבושה, שואפת "לשמר את הרוב היהודי בעיר" ואף לציין את יחסי האוכלוסייה הרצויים.
ארגון HRW בניו יורק, ארגון בינלאומי לא-ממשלתי, הוסיף כי על מנת לשמור על ההגמוניה, הרשויות הישראליות מפלות באופן שיטתי את הפלסטינים. האפליה המוסדית שעומדת בפני הפלסטינים בשטחים כוללת חוקים המאפשרים למאות יישובים יהודים קטנים לפנות פלסטינים. בישראל יש צורך בהעצמת הדיכוי ובאמצעי דיכוי שיטתיים לאפרטהייד. דיכוי כרוך בהטלת שלטון צבאי קשה ומעיק נגד הפלסטינים, כך שיהודים החיים בנפרד באותו אזור נהנים מזכויות אזרח.
"הרשויות הישראליות ביצעו מגוון רחב של הפרות נגד הפלסטינים", נכתב. רבות מההפרות הללו בשטחים הן הפרות חמורות של זכויות יסוד ופרקטיקות לא אנושיות הדרושות לאפרטהייד, כמו הגבלות חמורות על תנועת ישראל לסגור את גבול עזה, החרמת יותר משליש מהגדה המערבית, ותנאים קשים בחלקים. של הגבול. זה הוביל לעקירת אלפי פלסטינים, לקיפוח זכויות הדיור עבור מאות אלפי פלסטינים ולהשעיית זכויות אזרח בסיסיות עבור מיליוני פלסטינים.
הדו"ח מדגיש כי לרבים מההפרות העומדות בלב הפשעים הללו, כמו האיסור הכמעט מוחלט על היתרי בנייה לפלסטינים והריסת אלפי בתים בתואנה שאין להם היתר, אין הצדקה ביטחונית. מקרים אחרים, כמו השעיה מעשית של הרישום הישראלי בשטחים, הופכים את הבלתי אפשרי למעשה לפלסטינים להקים משפחה ולמנוע מתושבי עזה לגור בגדה המערבית. הביטחון משמש תירוץ של ישראל לקידום מטרות דמוגרפיות.
ארגון HRW הוסיף כי גם כאשר הביטחון הוא חלק מהמוטיבציה של ישראל, הוא אינו יכול להצדיק אפרטהייד ורדיפת פלסטינים, כשם שהוא אינו יכול להצדיק כוח או עינוי יתר.
רוט, מנכ"ל ארגון Human Rights Watch, אמר כי שלילת מיליוני פלסטינים את זכויותיהם הבסיסיות ללא הצדקות ביטחוניות לגיטימיות ופשוט מכיוון שהיו פלסטינים ולא יהודים, אינה יכולה להיחשב כנושא זכויות אדם בלבד. הוא הוסיף: "מדיניות זו, המעניקה ליהודים את אותן הזכויות וההטבות בכל מקום בו הם חיים בישראל ומאפשרת דרגות שונות של אפליה כלפי פלסטינים, בכל מקום בו הם גרים, משקפת מדיניות של העדפה של קבוצה אחת על פני אחרת לרעת אחת."
ארגון HRW קרא לישראל לבטל את כל סוגי הדיכוי והאפליה לטובת היהודים ולרעת הפלסטינים, כולל חופש תנועה, אדמות ומשאבים, גישה למים, חשמל ושירותים אחרים, והיתרי בנייה.
הארגון, שעסק בסוגיות זכויות אדם מאז 1978, קרא להחרים את הפקידים הציוניים והוסיף כי על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לחקור ולהעמיד לדין את המעורבים בפשעים נגד אפרטהייד ורדיפות נגד האנושות. לָשִׂים. מדינות אחרות חייבות לציית לחוקיהן הלאומיים ולסמכות השיפוט הבינלאומית שלהן, ולהטיל סנקציות פרטניות, לרבות איסורי נסיעה וחסימת כספים, על האחראים לפשעים אלה בישראל.
הדו"ח קובע כי ההשלכות של פשעים נגד האנושות צריכות לאלץ את הקהילה הבינלאומית כדי להעריך מחדש את טיב היחסים שלו עם ישראל ואת פלסטין ואת לנקוט בגישת אדם במרכז, וחשבון, ולא לעצור את "תהליך השלום". ", השאר ממוקד. על המדינות להקים ועדת חקירה של האו"ם לחקירת דיכוי שיטתי ואפליה בישראל ולמנות נציג עולמי של האו"ם לגייס פעולה בינלאומית לסיום הרדיפה והאפרטהייד בחוק ברחבי העולם.
"בעוד שרוב העולם רואה את הכיבוש הישראלי בן ה -70 כמצב זמני שייפתר בקרוב בתהליך השלום שנמשך עשרות שנים, הדיכוי הישראלי של הפלסטינים הגיע לנקודה שבה התנאים תקינים,
הוא מבצע עבירות של אפרטהייד ורדיפה." אמר רוט.
הוא הוסיף: "מי שמחפש שלום ישראלי-פלסטיני, בין אם ממשלה אחת או שתיים ובין אם קונפדרציה, צריך קודם להכיר במציאות מה היא ולהשתמש בכלי זכויות האדם הדרושים כדי לסיים אותה."
נור ניוז