בנק ישראל מעריך כי למדיניות הפעלת מערכת החינוך בשנת הקורונה עלולות להיות השפעות ארוכות טווח, שצפויות להתבטא בירידת ההכנסה העתידית של התלמידים שנפגעו במהלכה וכן בגידול אי השוויון - כך עולה מדוח מיוחד של בנק ישראל שהתפרסם היום (ראשון) באופן חלקי, שעוסק בהשלכות שנת הקורונה על המשק הישראלי.
"למדיניות של הפעלת מערכת החינוך בשנים תש"פ ותשפ"א עלולה להיות השפעות ארוכות טווח, אשר יתבטאו בירידת ההכנסה של הפרטים שנפגעו לאורך כל חיי העבודה שלהם ובגידול של אי-השוויון", כתבו מחברי הדוח. "נוסף על כך, השוני בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל למדינות אחרות ב-OECD ,אשר הצליחו לשמור על פעילות רציפה יחסית של מערכת החינוך, עלול להגדיל את פערי ההישגים בין השנתונים שנפגעו בישראל למקביליהם ב-OECD".
אי לכך, בנק ישראל ממליץ לבצע בחינה מחודשת של מדיניות הממשלה בתחום החינוך תוך שמירה על שגרת למידה סדירה ככל הניתן, תוך אימוץ פתרונות אלטרנטיביים לשמירה על ריחוק חברתי. זאת, על מנת "להיטיב ולהתמודד עם אירועים עתידיים של שיבוש נרחב בלימודים, למשל בשל מצבי חירום ביטחוניים".
בבנק ישראל ממליצים לשפר את מערך הלמידה מרחוק - לשפר את הגישה של התלמידים לתשתיות התקשורת, לשפר את מערך ההדרכה לצוותי ההוראה ולהתאים את חומרי הלימוד ללמידה מרחוק. עוד ממליצים בבנק ישראל לצמצם את הפגיעה בלימודים בכלל ובקבוצות הנתונות בסיכון מוגבר לנשירה - בעת קבלת החלטה על חזרה ללימודים יש להתמקד תחילה בשכבות אלה, למשל תלמידי כיתות ט', שנמצאים בשלב מעבר בין מוסדות.
כלכלני הבנק כותבים גם כי יש להגיע להסדרים עם ארגוני המורים בעניין התחלופה בין מועדי החופשה של מערכת החינוך לימי סגירתה של המערכת כדי להגדיל את מספר ימי הלימודים הפרונטליים. בנוסף הציעו כי כדי לצמצם את פערי ההישגים מומלץ להגדיל את התקצוב של תוכניות לצמצום הפערים במערכת החינוך, וזאת לנוכח ההשפעה השלילית החזקה של הפסקת הלימודים על תלמידים מרקע חברתי נמוך.
וואלה