במאי 2016 ישראל ראה צבע של קבינט חדש לאחר שלוש בחירות מוקדמות חוזרות ונשנות בשנתיים. הקבינט שכלל קבוצה של מתנגדים, חיכה לקריסה מאז הקמתה וכעת הוא על סף פירוק אחרי כמעט שבעה חודשים. השאלה היא, מה התרחישים הנוכחיים לקבינט הזה וכמה זמן יימשך הקבינט הנוכחי של נתניהו?
ההבדל העיקרי בקבינט
האתגר החשוב ביותר שמציב את ממשלת ישראל הנוכחי על סף פירוק הוא אישור התקציב השנתי. על פי החוק הבסיסי של ישראל, לכל קבינט יש אפשרות לאשר את התקציב השנתי 100 יום לאחר הקמתו. אם לא יאושר התקציב השנתי בתקופה זו, הכנסת והקבינט יפורקו אוטומטית, וייערכו בחירות מוקדמות.
ההזדמנות בת 100 הימים של קבינט הנוכחי הסתיימה באוגוסט. אך באותה תקופה, עם הבדלים חדים בין נתניהו לבני גנץ, האפשרות לאשר תקציב שנתי הייתה כמעט אפסית. נתניהו ביקש לאשר את תקציב 2020, שכמעט מחציתו נותרו, אך בני גנץ קרא לתקציב לשנתיים עד סוף 2021, כאשר יכנס לתפקידו כראש ממשלה מטפל בספטמבר.
עקב מצב החירום שנגרם על ידי משבר קורונה, העדיפו הציונים לתת יותר זמן לקבינט הנוכחי במקום לקיים בחירות חדשות. לכן, ועדת הכספים של כנסת נתנה הזדמנות חדשה בת 120 יום לקבינט הנוכחי לאשר את התקציב בתקופה זו. הזדמנות זו מסתיימת ב- 23 בדצמבר 2020 בעוד המחלוקות בתוך הקבינט עדיין נמשכות, מה שמציב את הממשלה והכנסת על סף פירוק.
בהתחשב בכך ש -2020 מתקרבת לימיה האחרונים, לא אמורות להיות מחלוקות בתקציב בעבר, שכן בסוף 2020, ממשלת ישראל יצטרך לאשר את תקציב 2021, אך הבחירה העצמית של נתניהו וגנץ שכנעו אותו לפרוש מתפקידו. כראש ממשלה ולהצטרף לאופוזיציה.
"בני גנץ" באופוזיציה
בשבוע שעבר הצהיר בני גנץ את נימוקיו לכריתת ברית עם נתניהו להקמת הקבינט הנוכחי לפתרון משבר קורונה, תוך התחשבות באינטרסים הקולקטיביים, אך נתניהו אינו מוכן לוותר על האינטרסים האישיים שלו ולהקריב את הממשלה לאותם אינטרסים. הוא עושה. לכן הוא יצטרף לאופוזיציה בקבינט ויצביע לפירוק הקבינט יחד עם "יאיר לפיד", מנהיג האופוזיציה. גנץ עמד בהבטחתו והצביע לפיזור הקבינט והכנסת במושב הראשון של ועדת הכספים של הכנסת. אך עדיין קיימת מחלוקת בקרב תומכי פירוק הכנסת בנוגע לפירוק הכנסת.
סכסוכים בין תומכי הפירוק
תומכי פירוק הכנסת הם ממשלת האופוזיציה בראשות יש לפיד, מנהיג מפלגת יש עתיד, וכן בני גנץ, מנהיג המפלגה הכחולה-לבנה. "משה יעלון" נמצא ליד "יאיר לפיד" ו"גבי אשכנזי "ו"עמיר פרז", מנהיג מפלגת העבודה, נמצאים ליד "בני גנץ". הקבוצה מונה פחות מ -60 מושבים, אך מכיוון שהיא חייבת את רוב חבריה לוועדת הכספים, הוועדה יכולה להעביר הצעת חוק לפיזור הכנסת. אולם ההבדלים בין שתי הקבוצות מנעו לעבור את הכנסת במהירות.
בנוסף להבדלים אלה, ישנם הבדלים בין תומכי פירוק הכנסת לבין תומכי נתניהו שבגינם תחליט ועדת הכנסת על פירוק ועיתוי הבחירות. תומכי נתניהו, מכיוון שיש להם ועדה משפטית, רוצים שאותה ועדה תחליט על פירוק הכנסת, אך מתנגדי הממשלה, מכיוון שיש להם ועדות חוקתיות וכספים, רוצים שההחלטה תתקבל בשתי הוועדות הללו.
תרחישים אפשריים
בהתחשב בנסיבות שהוזכרו לעיל, הקבינט הישראלי נמצא על סף פירוק, אך לאור הנסיבות יוצאות הדופן שנוצרו מהתפרצות הקורונה, ניתן לצפות לשינוי במצב. בהתחשב בנקודות אלה, ניתן לצפות לשני תרחישים לשנת 2021.
פירוק הכנסת וקיום הבחירות
על פי התהליך שעברה הכנסת עד כה, אם התקציב השנתי לא יאושר עד ליום 23 בדצמבר 2016, הכנסת תפוזר באופן חוקי. עם המחלוקת הנוכחית בקבינט, התקציב, שלא אושר בשתי תקופות של 100 יום, לא יאושר תוך פחות משבועיים, ונצטרך להמתין למועד האחרון ולפירוק הכנסת האוטומטית. במקרה זה ייערכו בחירות חדשות באביב הבא. בין אם הבחירות יתקיימו במרץ, אפריל או מאי, נראה כי בשל המשבר, הזמן הקרוב ביותר, מרץ 2015, ייחשב לבחירות.
המשך ממשלת בגלל משבר קורונה
בהתחשב בכך שהקבינט הנוכחי הוקם בעקבות המשבר שנגרם בעקבות פרוץ הקורונה, ולאחר מכן ניתנו לקבינט 120 יום להתמוסס, נראה כי השלטוני של ממשלת ישראל רוצה לפזר את הכנסת ואת הבחירות. עלויות בזמן שכלכלת הקורונה אינן מאותגרות ברצינות. לכן, בדיוק כמו הקמת הקבינט והמשך תנועתו בקיץ האחרון יצרו דרך להימלט ממשבר החיסול, גם הפעם ניתן להמשיך בעבודה ולספק לקבינט את הקבינט הזה עד למשבר הקורונה מהארץ. שיא לימי הירידה. התקרב כדי להמשיך לעבוד. בפרט, על פי ארגון הבריאות העולמי, ימי השיא של התפרצות הקורונה מתקרבים לחורף, והציונים נערכים להתמודד איתו.
בינתיים, הדבר היחיד שעשוי להשתנות הוא שינוי עמדתם של כמה משרי הממשלה הנוכחיים, שניים מהם קרו עד כה ושני שרים התפטרו מהקבינט, ושרים אחרים תפסו את מקומם. בנסיבות אלה, כנראה שישראל יצטרך להמתין לבחירות חדשות ולאחריו בקיץ הבא.
נור ניוז