בשעות האחרונות הושמעו איומים בתדירות גבוהה מצד בנימין נתניהו, ראש ממשלת ממשלת הכיבוש הישראלי, לפגוע באיראן ולמנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. נתניהו אמר בהצהרות לערוץ הישראלי, קאן: "אני שומע הכל זה מתפרסם על איראן, אז יש לי מסר חד משמעי וברור גם לאיראן וגם לחברה." מבחינה בינלאומית, ישראל תעשה כל מה שהיא צריכה לעשות כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.
האיומים של נתניהו מגיעים בתקופה שבה מדברים על מגעים ותיווך שמטרתם להפעיל מחדש את המשא ומתן הגרעיני, בתקופה שבה האפשרויות של ממשל ביידן להתמודד עם איראן ירדו, ונרשמו ייאוש וכישלון באיום, ההפחדה וההסתה. אופציות שהשיקו חוגים אמריקאים לאחר שמסלול המשא ומתן נתקע לאחרונה, והיא אמרה כי הסכם הגרעין מת, והאופציה הדיפלומטית נתקעה ונכנסה למנהרה חשוכה.
המבקר של מדיניות החוץ הנוכחית של ארה"ב מבין שהיא נמצאת במצב של בלבול ברור ובלבול, והפך ללא יכולת להשיג הצלחות בתיקים רבים. היא אמנם תומכת באוקראינה במלחמתה נגד רוסיה, אבל אין לה תוכניות ברורות בניהול ופתרון תיקי הליבה באזור, כמו תיק איראן והגעה להסכם כולל איתה, והיא מנסה להחזיר את כרטיס המשא ומתן עימה בחיפוש אחר הסכם, אפילו חלקי, או אפילו את תיק היחסים עם סעודיה ומדינות אחרות באזור.
האיומים של נתניהו מבחינת העיתוי והיעדים הגיעו בעקבות הדיווחים לפיהם איראן העשירה אורניום מספיק לייצור שתי פצצות גרעיניות, ובשיא התיווך העומאני, שהתמקד הפעם במטרה לחדש את המשא ומתן על תוכנית הגרעין האיראנית, עם אור ירוק ובקשה אמריקאית, לאחר שהם התערערו לאחרונה, והוא מגלה רצון אמריקאי לחזור להסכם הגרעין, שבו עומאן תופסת תפקיד אזורי ובינלאומי, במיוחד כשהיא נכנסה לקו הגישור במספר תיקים חשובים, שבה איראן הייתה מפלגה גדולה.
מבחינה היסטורית, הרשות העומנית מילאה תפקיד קודם בהצלחת המשא ומתן בין איראן לאמריקה, שכן הזיכרון מחזיר אותנו לביקורו של נשיא סולטנות עומאן לשעבר, הסולטן קאבוס בן סעיד, באיראן ב-2013, אשר תועדה הצליחה לשבור את הקרח במו"מ הגרעיני שהתנהל אז מה שגרם לאיראן להיכנס למשא ומתן, שהסתיים בסופו של דבר עם כריתת הסכם הגרעין בווינה ב-2015.
כשעוצרים מול הצהרותיו של נתניהו מתברר שהוא השתמש באיומיו במונח קהילה בינלאומית, אך למעשה מדובר באמירות המכוונות לממשל האמריקני הנוכחי, מה שחושף את החרדה והבהלה הגדולה בתוך "ישראל" מהתוצאות של ביקורו של הסולטן של עומאן האית'ם בן טאריק בטהראן, והצלחת המאמצים העומניים שוב, ביכולתו לקדם את המשא ומתן ובאפשרות של ממשל ביידן ואיראן להגיע להסכם בתיווך עומאן שהגיע לבקשתו של הממשל האמריקני, שכן הגישור מתבסס על מחויבותה של איראן להקפיא חלק ממרכיבי תוכנית הגרעין שלה בתמורה להתחייבות אמריקאית להקל על המצור הכלכלי על איראן.
דחייתה של ישראל את המאמצים העומניים והאפשרות להגיע להסכם ביניים נובעת מההבנה הישראלית שההסכם, ולו חלקית, אם מוצלח, נותן לגיטימציה לכל מה שהשיגה איראן בתוכנית הגרעין שלה, ומראה את מצב הדאגה הישראלית מהקלה חומרת המצור הכלכלי שהוטל על איראן, ממנו היא חוששת ישראל" מהשלכות על תפקידה של איראן באזור, הרחבת השפעתה ועוצמתה יותר ויכולתה לתמוך במדינות ציר ההתנגדות, ש"ישראל" רואה. בכך כאיום קיומי עליו.
מה שהכי מעצבן את "ישראל" כשהיא מדברת על איראן ותיק הגרעין האיראני הוא שאיראן היא לא מדינה רגילה, אלא היא מייצגת פרויקט כוח אמיתי, ו"ישראל" מודעת לכך לחלוטין, וזה מתגלם ב. מציאות מעשית על ידי חשיפת היכולות של איראן בייצור צבאי. וגילוי טיל חיבאר האיראני האחרון, בעל טווח של 2,000 ק"מ, וייצור דורות של טילים ומזל"טים לפני כן הולכים באותו כיוון לכן, ישראל אינו מעוניין לתת לגיטימציה כלשהי להפעלת פרויקטי כוח באזור שעלולים להתחרות בו או להשפיע על עליונותו.צבא איכותי.
ישראל נמצאת במצב של איבה, לא עם איראן ככוח שהיא חוששת ממנה באזור, אלא עם כל מדינה ערבית או אסלאמית המהווה איום עליה.
ישנן דוגמאות רבות בעניין זה, ו"ישראל", שנלחמת היום בתוכנית הגרעין האיראנית, השמידה בעבר כורים אטומיים וגומיים של מדינות ידועות מסוימות באזור, וזה מה שמוביל אותנו למסקנה מוחלטת ש "ישראל" נמצא במצב של סכסוך עם כל מי שמייצג פרויקט כוח, אז הוא נלחם ומקים עוינות לחיזבאללה ולהתנגדות הלבנונית שהוא מייצג, כמו גם איבה ונלחם בחמאס והג'יהאד האסלאמי בפלסטין על מה שהם מהווים פרויקט של כוח והתנגדות בפניו.
חזון "ישראל" בהתנהלותה מול מדינות האזור נובע מכך שהיא אינה מגיעה לשלב של עליונות צבאית, וחזונה בקובץ הנורמליזציה עם סעודיה הוא העדות הגדולה ביותר לכך, ולמרות היא רואה בראש סדר העדיפויות את קובץ הנורמליזציה עם סעודיה ומשתוקקת לממשו, היא דורשת ומסרבת שסעודיה תחזיק בכל נשק. כור איכותי או גרעיני נכנס למסגרת של כל הסכם נורמליזציה עמו ו"ישראל" בעבר התנגד נחרצות לספק לירדן מל"טי תקיפה הנתמכים על ידי ארה"ב.
איראן ופרויקט הכוח שהיא מייצגת באזור רושמים הישגים חשובים, שרובם התמקדו בחיזוק כוחה ונוכחותה.ההסכם עם סעודיה, בחסות סינית, רשם לאחרונה הפסד גדול לשאיפה של "ישראל" על מצד אחד, ואכזבה אמריקאית התעקשותה של איראן שכל הסכם הקשור לפרויקט הגרעין יהיה הסכם כולל, הרחק מלשון התניות או קשרים במדיניות הפנים והחוץ של איראן, היא אינדיקציה לכך שלפרויקט הכוח באיראן יש הצליח למרות גודל הקונספירציות, ושאמריקה ומאחוריה, "ישראל", לא ישיגו עוד הצלחות אסטרטגיות בפרויקטים שלהם.
ישראל, שיש לה פרויקט מיוחד המבוסס על הקמת מדינה צבאית גרעינית העולה על כל המשטרים הערביים בשלטון גם יחד, בוחנת את מדינות האזור בעליונות מוחלטת ורוצה מדינות קצוצות שאין להן פרויקט כוח עבור אותם, ועל בסיס זה הוא עוסק באיראן ובתיק הגרעין שלה שהפך לחרדה.
הצהרה מרמה ישראלית בכירה אינה בלי לתקוף את איראן ולאיים ולהפחיד אותה, אבל האמת ש"ישראל" מכחישה היא שמאזן הכוחות השתנה ואינו יותר לטובתה, ושהיא כבר לא מייצגת את הגדול ביותר כוח באזור, ושלאיראן ולציר שלה באזור יש את פרויקט הכוח שברשותם. פרויקט אמיתי שמתפתח מדי יום, פרויקט כח המבוסס על ערעור וחיסול פרויקט "ישראל" באזור.
נור ניוז