מליאת הכנסת אישרה היום, שלישי, בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה לשנים 2023-2024, שהוצגה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ואושר גם חוק ההסדרה הנלווה לחוק התקציב.
41 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת חוק התקציב, בעוד ש-32 חברי כנסת הצביעו נגד התקציב שיגיע השנה ל-484 מיליארד שקל ולתקציב השנה הבאה ל-513 מיליארד שקל.
אישור הצעת התקציב מגיע על רקע המשך ההפגנות נגד תוכנית ממשלת בנימין נתניהו להחליש את מערכת המשפט בישראל, שכן ההפגנות נמשכו עד אור הבוקר.
ההפגנות נמשכו, למרות הודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקפאה זמנית של החקיקה הרפורמית במערכת המשפט במהלך מושב הכנסת הנוכחי, שתועלה לדיון ולהצבעה במהלך מושב החורף של הכנסת מספר חודשים לאחר מכן.
על פי חוק התקציב, תקציב משרד החינוך יהיה התקציב הגדול מבין התקציבים והגדול בתולדות המשרד, בהיקף של 84 מיליארד שקל.
אישור הצעת התקציב בקריאה ראשונה מגיע על רקע אזהרות מומחים מהשלכות התוכנית להחלשת מערכת המשפט והחלשת הכלכלה הישראלית, וחילוקי דעות בין שרים בנוגע לצמצום תקציבי משרדיהם.
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הזהיר כי משבר כלכלי "עלול להתפרץ מהר מאוד". שר האוצר סמוטריץ' הסכים עם אזהרת ירון ואמר כי יש להיערך לתרחיש שבו המצב הכלכלי יתפתח לכיוונים שליליים.
ירון הוסיף, בניסיון להסביר את הסיבות לצמצום תקציבי המשרדים, ואמר כי "למרות הנתונים המקרו-כלכליים המצוינים של המתקנים הכלכליים, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, והשווקים הפיננסיים מתאפיינים בתקופה האחרונה ב. תנודה, בנוסף לירידה ניכרת בשער החליפין של השקל. הדברים ביחד". זה מצריך אחריות רבה בניהול מדיניות הממשלה כדי לרכוש את אמון השווקים".
נור ניוז