הדרך מג'נין לאל-קודס מתארת סצנות של דם שנשפך, קורבנות קשים ודמעות לוהטות של אמהות פלסטיניות, למרות שהן תמיד יודעות להפוך את האבל, היגון וייסורי האובדן שלהן למפגן של אתגר, איתנות והתנגדות. , הנושא את דרגות ההחלטה הגבוהות ביותר כחלק מההתנגדות היומיומית שלהם.
העובדה שהעימות עקוב מדם לא צריכה להטיל צל על הגורם הפסיכולוגי במאבק המתמשך בישראל. במשך עשרות שנים, התנועה הציונית העולמית קידמה את תעמולת היוהרה הישראלית בכל הרמות במטרה לסגור את פלסטין ולנסות "לביית" את העם הפלסטיני ולהחליש את נחישותו כדי להסיט את מבטו משחרור פלסטין וממימוש עצמאותו.
כל זה החל להתפוגג בהדרגה מהאינתיפאדה הפלסטינית הראשונה, שפרצה בדצמבר 1987 לאורך האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 ומבצע סייף אלקודס במאי 2021. עם זאת, מה שמושך את תשומת הלב הוא המרדף של "ישראל" אחר אלימות ו חוסר המודיעין בתוך המנגנונים שלה.
כל מה שכוחות הכיבוש הישראלי עושים הוא להרוג באופן אלים ומידי, תוך התעלמות מהטווח הבינוני והארוך שלאורך הפעולה הפלסטינית במישור החברתי, הפוליטי, הכלכלי והפסיכולוגי. הם מציגים את המעמד הגבוה של מרכזי המחקר, הניתוחים והמודיעין שלהם ("הלך הרוח היהודי"), ובהתאם, פורצים לשווקים הגלובליים עם המוצרים הטכנולוגיים שלהם תוך ביצוע מעשי הטבח הנוראים ביותר נגד העם הפלסטיני תוך שימוש באותה "טכנולוגיה "הם מתהדרים.
כל התפוקות והמוצרים הטכנולוגיים של חברות ישראליות מועסקות כדי לבסס את הדיכוי נגד העם הפלסטיני, מכלי רכב צבאיים ועד תוכניות בינה מלאכותית בכל פינה. למרות "התוכניות והמזימות" שלהם, הם פועלים תחת תחושת הפשיזם הפלילי שלהם מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות, מה שסותר את מה שהם מקדמים כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית המתמשכת שלהם. הסיבה היא שהם חושבים שחזרתם של הפושעים הרצחניים מ ג'נין למגוריהם הבלתי חוקיים במערב פלסטין הכבושה ומתן להם הגנה בדלתותיהם יאפשר להם לישון בבטחה.
הם גם מאמינים ש"תיאום ביטחוני" (של הכשרות "דייטוני" ומימון ציוני-אמריקאי) עם אחד האגפים של הרשות הפלסטינית יבטיח את שלומם. הם אף הרחיקו לכת וחשבו שאם כוחות הביטחון הפלסטינים "ישותקו" ויורחקו מהמאבק העממי, הם יחיו בשלום על גופות הפלסטינים. אז מה קורה ב"מוחם"?
מובן מאליו שהסטטיסטיקה מספקת לנו מספרים ויחסים; הסוציולוגיה מספקת לנו דפוסי התנהגות; והפסיכולוגיה מספקת לנו מניעים מודעים ותת מודעים להתנהגות אנושית. האם כל המוסדות המדעיים שלהם לא ערכו סקרים ומחקרים כדי להבין את הנפש הפלסטינית?
אחוז הפלסטינים שמשתפים איתם פעולה בפועל (למרות כל התמריצים של כלי נשק, כסף, שוחד ובגידה) אינו עולה על 1% מהעם הפלסטיני, כאשר האחרון הוא מרדני באופן גורף ונהנה מנחישות אינסופית. כל היהירות של הכיבוש יחד עם עליונות מדעית אינה ישימה בשטח. כל מעשיהם מעידים על בורות מוחלטת של מהות האנשים שהם כובשים בכל האמצעים האפשריים.
המתזמרים של אסטרטגיות ביטחון ומערכות צבאיות בלתי מנוצחות הפכו לרטוריקה חלולה בהשוואה לנחישות והתמדה פלסטינית. יש להם מערכת צבאית (לכאורה בתקני איכות בינלאומיים), ולמרות זאת, כל מודיעין הכיבוש הישראלי, התקציב העצום שלו, ה"ידע" המדעי (שלטענתם קיים), וטכנולוגיה מתקדמת לשליטה בפלסטינים נופלים בשטח. רגליו של כל נער פלסטיני שלבו ונפשו מלאים בייסורים וכעס, חמוש בנחישותו ובתחושת אי צדק ודיכוי סוחפת ובצורך למלא את חובת ההתנגדות שלו, בטכנולוגיה ובתקציב נמוך מאוד; אקדח.
ההתבוננות המדעית המתמשכת בהיווצרות נפשו של הפרט הפלסטיני והמערכת האתית שלו מוכיחה שוב ושוב שלמרות הפשע של הכיבוש הישראלי והדיכוי הנובע מהתיאום הביטחוני בין הרשות הפלסטינית ל"תל אביב", הרוח הפלסטינית הלוהטת מסרבת לעשות זאת. כרע ברך, דוחף את עצמו לשמיים כדי לשמש מגדלור של חופש! הכיבוש הישראלי מעולם לא למד דבר על העם הפלסטיני ולא הותיר מאחוריו שום פשיזם של זריעת קולוניאליזם מתנחלים מאז שיא הנכבה ב-1948 על חורבותיו של עם המגביר את התנגדותו בכל חזית ומסרב לזרוע שתילים זרים. השדות הירוקים שלהם מושקים בדם של חללים פלסטינים.
נור ניוז