חברת "מטא", שיש לה 2.8 מיליארד משתמשים, חשפה כי "צבא ארה"ב מרמה אנשים עם חשבונות מזויפים באינסטגרם ובפייסבוק", שכן חשבונות אלו פעילים במקביל ברשתות חברתיות אחרות כמו טוויטר, יוטיוב וטלגרם, אך הם כן פעילים. לא שייך לאדם אמיתי מסוים.
במשך שנים רבות, החשבונות המזויפים הללו היו אחראים לתמיכת הצבא במדיניות המערב, והשפיעו על מדינות כמו "אפגניסטן, איראן, עיראק, רוסיה, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, קזחסטן, קירגיזסטן, תימן, סוריה ואלג'יריה", שם ערך הפנטגון. פעילויות ופתחו חשבונות מזויפים כדי למקד לאותן מדינות.
בעיקר פרסום התוכן של חשבונות אלה בשפות פרסית, ערבית ורוסית באמצעות סרטונים, תמונות ומאמרים, חשבונות אלה עברו ליצירת אנשים מזויפים והובלת זרמים מזויפים בעזרת אישורם או ביקורתם.
הפיקוח על כוחות הצבא כמנהלי הבמה המרכזית של אנשים דמיוניים אלו מהווה סיכון גדול ברמת התקפות אלקטרוניות, ניתן לנקוט בצעדים להפללת פעולה זו במסגרת המשפט הבינלאומי ובכך ניתן להגיש תלונות. במסגרת המשפט הבינלאומי.
ההשלכות של משבר מסוג זה חייבות להיות ניתנות לאיתור, מעקב ופיצוי על מנת שניתן יהיה לשלוט בעולם הוירטואלי בצורה אמיתית במסגרת המציאות. אנשים בצורה מחושבת וסלקטיבית.
כשהחזון של תיאורטיקן התקשורת "מרשל מקלוהן" הדגיש את המודעות של הציבור להגן על הציבור מפני מתקפת הפרסום הזו, הוא אמר: הציבור חייב להבין שהתקשורת רוצה להסית אותו בדרך זו!
היום, לעומת זאת; הטכנולוגיה של יצירת חשבונות מזויפים חרגה מעבר לגרימת שקרים ועברה ליצירת אנשים מזויפים המובילים זרמי שווא בעזרת אישורם או ביקורתם.
ליתר דיוק, הטכנולוגיה הזו יוצרת בקשות ודרישות שאינן קיימות חיצונית, מסדירה סיכונים ופחדים המוזרקים רק לעולם הוירטואלי ועם דמויות לא מציאותיות, ובסופו של דבר מציתה מהפכות שהפוליטיקה שלהן מונעת על ידי רוחות רפאים וירטואליות.
ראוי לציין כי נוכחותם של כוחות צבא ארה"ב כראשי הבמה המרכזית של האנשים הווירטואליים המזויפים הללו יכולה לחרוג מהמעשה הלא מוסרי של "שקר", במיוחד מכיוון שהיא נחשבת לסכנה חמורה למדינות היעד, ולהתקפות סייבר של סוג זה יכול להסתכם בפשעים המפרים את החוק הבינלאומי, הקורא להעניש ואחריות של המדינות המבצעות ומיישמות אותם, לאור הסיכונים הנובעים מכך לחברות אנושיות.
נור ניוז