טבעי לדבר על תסביך העשור השמיני בישות הכיבוש "הישראלית", עליו דיברו יותר מהוגה ומנהיג "ישראלי" לשעבר ובהווה, ביניהם אהוד ברק, נפתלי בנט, עמוס ילדין, ו אפילו בנימין נתניהו ותמיר פרדו. הוקמה על ידי היהודים, במאה השמונה עשרה החלה להרוס את עצמה באמצעות מאבקים פנימיים.
האמת היא שעד לאחרונה ניתן היה לשקול את הצגת הקשר הזה על ידי האליטות "הישראליות" מפעם לפעם כתזכורת ותזכורת ולא ליפול לאותה ביצה שהרסה את הממלכות היהודיות לשעבר, אבל נפילת ההצבעה על חוק הגדה המערבית הוכיחה שתהליך ההרס העצמי כבר החל בישות הציונית.
לא הייתי מגזים אם אגיד שאי העברת החוק הזה בכנסת נובע מתהליך ההרס העצמי, והסיבה היא שהעימותים הפנימיים בישות הישראלית ניצחו לראשונה את האינטרס הציבורי. בגסות הזו, כלומר האינטרסים הצרים של יחידים ומפלגות קיבלו עדיפות על פני האינטרס הציבורי ומכאן מתחילה קריסה של כל מערכת פוליטית, אבות (ישראל) המייסדים הראשונים של הישות הציונית סברו שהמחלוקת הפוליטית ביניהם מכוונת. במתן המיטב לישות ולמערכת שלהם, כך הם נפגשו במצבים רבים, במיוחד כאלה הקשורים לעתיד הישות וביטחונו. בגלל היעדר מנהיגות מבוססת שנהגה לשלוט באינטרס הציבורי על פני כל אישי או צר. אינטרסים מפלגתיים, (ישראל) בחרו להפעיל את מנגנון ההשמדה העצמית שלה, כך אמר ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו.אבל המדינה קרועה ומדממת.
הסכנות לא חלפו, ומי שמבקש לפגוע בנו ממתין לרגע הנכון. בקרוב יפעל מנגנון ההשמדה העצמית, השנאה ההדדית.
הישות הציונית, לאחר ארבעה קרבות בחירות בתוך שנתיים, הקימה ממשלה מורכבת, זכתה ברוב בכנסת. עד הרגע הזה עם 58, כל עוד זה לא מוחלף, זו הממשלה (ישראל).