לפי מרכז התקשורת וענייני המדיה של נוג'בא, הכנס הגדול "החרבות, קחו אותי" נערך בארמון הנשיאות בבצרה לציון יום השנה השני למות הקדושים של מפקדי ההתנגדות, בנוכחות מספר רב של אזרחים עיראקיים.
פעמון הנקמה
מזכ''ל תנועת ההתנגדות האסלאמית נוג'בא, כדובר הראשי בכנס, פנה בתחילת דבריו לשהידים סולימאני ואל-מוהנדס ואמר: משעת עלייתכם אל האל הכול יכול כשהייתם מכוסים בדמכם, פעמון הנקמה ממשיך לצלצל; שהניצחון שלכם בר השגה והאויב שלכם הולך ומוחלש. אנחנו עדיין לא מניחים את נשקנו נגד הרוצחים האמריקניים והציוניים ושותפיהם.
שייח "אכרם אל-כעבי" הדגיש כי על המוג'אהדין לעקוב אחר התנהגותם של שני השהידים במאבק בדיכוי ובהקרבה עצמית, וקרא לגיוס העממי ללמוד מההיסטוריה, והוסיף: כשם שהנביאים והצדיקים נחשפו להשמצות, כך גם האויבים מנסים היום להכתים את תדמית ההתנגדות כדי לאלץ את הציבור להיכנע לכיבוש ולמסד את הפשרה.
הוא התייחס לפשעי האויבים בביזה, בשחיתות ובהרג של העם העיראקי, והמשיך: מעולם לא התחמקנו מאחריותנו, כי יש לנו שורשים עמוקים באדמה המדינה, חיים בה ונמות בה. אין ספק שהם הולכים ומוחלשים, וגם שכירי החרב שלהם יצטרפו אליהם בצורה משפילה.
מזכ''ל נוג'בא כינה את ההתנקשות בשהידים חאג' קאסם ואבו מהדי "פשע המאה", וציין: באמצעות הפשע הזה הוסרה מסכת הטוענים ללאומיות; אלה שזועקים במהירות כאשר ניחתות מכות כואבות על הכובשים האמריקניים; אבל הם שותקים במהלך התוקפנות המסיבית של ארה''ב ושכירי החרב שלה נגד הריבונות והכבוד של המדינה הזו - בין אם באמצעות התערבות צבאית ובין עם באמצעות פרויקטים הרסניים ותכפיריים!
אל-כעבי מתח ביקורת חריפה על הרשלנות והחבלה במימוש הזכות החוקית של עיראק להעניש את מבצעי הפשע בשדה התעופה בבגדאד, והצהיר: נקמת דמם של שני המפקדים השהידים היא חובה על כל מי שאוהב את המדינה הזו ומגן עליו, ולעולם לא נתעלם ממנה פשוט.
אנחנו לא מפחדים מאיומים; הסתיימה הפסקת האש
הוא כינה את נסיגת ארה"ב מעיראק "מטעה ובלתי מתקבלת על הדעת" עד לאישור הנסיגה המוחלטת של כל הכוחות הכובשים מעיראק, ואמר לגבי מה שנקרא "דיאלוג אסטרטגי" בין וושינגטון לבגדאד: תרחיש זה נועד להסתיר את האמת כדי לתת לגיטימציה להמשך הכיבוש. גם שינוי תואר הכוחות הקרביים ליועצים הוא הצגה לא ריאלית. עדיין יש יותר מ-5000 חיילים זרים על אדמת עיראק, מחציתם אמריקנים והשאר ממדינות שונות.
הבכיר בהתנגדות העיראקית ציין כי "עמדתנו לגבי הכובשים איתנה ונקבעה מזה זמן רב", והדגיש: לא יוארך המועד שנקבע, ולא תהיה הפסקת אש נוספת. אין ברירה אחרת מלבד גירוש האמריקנים מהמדינה, אלא בכוח וכשהם מתים!
בתגובה לניסיונות האויבים להפחיד את לוחמי ההתנגדות באמצעות התנקשות והתקפה, פנה אליהם שייח אכרם אל-כעבי ואמר: אנחנו לא מפחדים מהאיומים שלכם, כי כולנו מוכנים למות הקדושים בדרכו של האימאם חוסיין (עליו השלום). פעולות ההתנגדות לא ייפסקו אחרי היום, והתגובה שלנו תהיה קשה וקשוחה יותר. כל צעד טיפשי אחר מצדכם יוביל להרחבת היקף הפעולות. נרדוף אחריכם ונפגע בכם לא רק כאן, אלא בכל מקום מחוץ לעיראק; במיוחד במדינות הנשלטות על ידי שכירי חרב המארחים את הבסיסים הצבאיים שלכם.
גירוש הכובשים; תנאי מוקדם לריבונות לאומית
בהמשך נאומו בפני תושבי בצרה, הוא תיאר את גירוש הכובשים כצעד ראשון להחזרת עצמאותה וריבונותה של עיראק, ואמר: האם אלה שמדברים על ריבונות לאומית אינם יודעים ששמי עיראק כבושים וכי מטוסי קרב אמריקניים מפרים בגלוי את ריבונות המדינה ללא כל מכשול? האם הם לא יודעים שארה''ב כיתרה את עיראק דרך הים וכבשה חלק משטח סוריה? והאם הם לא יודעים על בסיסים אמריקניים באיחוד האמירויות, בערב הסעודית ובקטאר?
מזכ''ל תנועת נוג'בא הוסיף בהקשר זה: גירוש ארה''ב יסלול את הדרך לשחרור עיראק משליטה זרה ולשליטת העם על גורלו הפוליטי והכלכלי, וכתוצאה מכך, ידיהם של שכירי חרב כמו בית סעוד הוהאבי ואיחוד האמירויות הערביות המתפשרות ינותקו מהמדינה של הנביאים והצדיקים.
מלחמת שלוחים; פרויקט אמריקני חדש בעיראק
בתגובה לספקנות לגבי ניצחונות ההתנגדות בעיראק, אל-כעבי דיבר על מכות כואבות שספגו הכובשים עד כה, והזכיר: העובדה שהם נאלצו מתוך פחד לשנות את משימת כוחותיהם מקרב לייעוץ, בהונאה ובעזרת כמה שכירי חרב פנימיים, מוכיחה שההתנגדות היא בדרך הנכונה וכבר הופיעו סימני הניצחון באופק לעיראק.
הוא גם הודיע בהסתמך על מידע מדויק: הפרויקט הנוכחי של ארה"ב בעיראק הוא להצית מלחמת שלוחים נגד ההתנגדות; כי ארה''ב כבר לא מסוגלת להתמודד ולעמוד במכות ההתנגדות; לכן, היא מבקשת לעורר כמה גורמים פנימיים להצית מלחמת שלוחים מול ההתנגדות, באמצעות התקפות תקשורתיות ואתגרים חברתיים; כפי שהעמידה תנאי דומה לחלק מהממשלות הקודמות והוא לא יצא לפועל.
מזכ''ל ההתנגדות האסלאמית נוג'בא הודיע על הצעת האויבים לכוחות הפוליטיים העיראקיים "לבגוד בהתנגדות בתמורה לתמיכה זרה", וציין: בשלב הזה, על כל הכוחות העממיים לעמוד מול המתפשרים, במסגרת ציר ההתנגדות והגיוס העממי. כמובן שלהתנגדות יש מספיק כוח להגן על עצמה בהחלטיות, והיא לא תיכנע בשום פנים ואופן.
הצבנו אולטימטום
בסוף דבריו הדגיש שוב אכרם אל-כעבי כי "הצבנו אולטימטום, ואין אופציה מלבד פתרון צבאי" ,והכריז: קודם לכן, ההתנגדות נתנה הזדמנות, כדי שלא יהיה תירוץ לשום זרם, אבל היום לא נקבל שום דרישה להפסקת אש.
הוא התייחס לחוסר היכולת של ישראל להתעמת עם חיזבאללה בלבנון ועם הקבוצות הפלסטיניות ברצועת עזה כדוגמא ברורה לאפקטיביות של האופציה של התנגדות צבאית, והוסיף: ראיה ברורה נוספת היא כישלון המצור הגדול שהקואליציה הסעודית המרושעת הטילה על העם התימני המדוכא והעמיד במשך שנים, בפיקודו הישיר של ארה''ב; אבל אנסארולה עדיין מתקדם ומשיג ניצחונות רצופים.